החופש הגדול מציף כל כך הרבה מורכבויות במשפחה. כשהורים צריכים לפקח ולנהל את התנהלות הבית בשלט רחוק, לדאוג לתעסוקה ומשמעות, לארגן לוח זמנים מורכב של בייביסיטר, קייטנות וחופשות, להסיע ולקנות והכל תוך כדי ניסיון לעבוד- זה ברור וטבעי שחלק מהדברים שמתרחשים באופן שגרתי בבית יידחקו לתחתית סדר העדיפויות. אחד הנושאים שהורים רבים מתקשים לשמור עליו בלי ליצור עימותים מול הילדים הוא הנושא של שמירת מצוות בימי החופש. האם להעיר את המתבגרים לתפילה? זו שאלה שיושבת על שאלות עמוקות יותר, כמו האחריות של הילדים על עולם המצוות שלהם, היכולת של ההורים לנהל את ההשכמות של הילדים, ואיך בכלל נכון לחנך לקיום מצוות. אותו הדבר בשאלת הלבוש והצניעות או חינוך של הקטנים לנטילת ידיים וברכות כשמי שמאכיל אותם זה האחים הגדולים או הבייביסיטר.
לפני שדנים בשאלה איך לחנך לקיום מצוות כדאי לשאול את עצמנו- למה לחנך לקיום מצוות? לא מדובר בשאלה מתריסה אלא בירור פנימי של הערכים שחשובים לנו. למה יש מצוות שיותר חשוב לנו שהילדים יקפידו עליהם ואחרות שלא? שאלות כנות והבנה אמיתית של הערכים והפחדים שלך יכולות לעזור לך מאד בכל תחום אליו את רוצה לחנך את ילדייך. חינוך לתפיסתי זה הכוונה לערכים מתוך קשר קרוב ופתוח עם ילדינו. בשביל זה צריך בו זמנית לעבוד על הקשר עם ילדיך וגם להבין מה הם הערכים אליהם את רוצה להכווין אותם. השאלה "למה זה חשוב לי?" חושפת את הערכים שלך ובאותה מידה עשויה לחשוף את הפחדים שלך. אולי תגלי שלא באמת חשוב לך התפילה של ילדייך אבל את מפחדת שלא ילכו בדרך שלך. אולי תגלי שההתעקשות שלך על ברכות מגיעה רק מכך שזה מה שאת ראית בבית בו גדלת ואולי תגלי שמצווה מסוימת חשובה לך כי עבורך היא מקור של אמונה וחיבור.
עכשיו שהבנת אילו ערכים חשובים לך כדאי שתבדקי באילו ביטויים מעשיים הערכים האלו יכולים לבוא לידי ביטוי. ערך של חיבור יכול לבוא לידי ביטוי בתפילה, בנגינה או בהליכה בטבע. כל ערך יכול להתבטא באופנים מעשיים שונים וכשהראש פתוח למגוון הזה אפשר לדבר עם הילדים על ערכים ומהות. כשהערכים ברורים לך תוכלו לדבר עליהם ממקום מקרב ונטול שיפוטיות. את השיחה הזאת אני ממליצה מאוד לקיים בזמן ניטרלי ובמרחב נעים, לא תוך כדי מתח של השכמה או התארגנות ערב למחר. את המתבגרים אפשר להזמין לבית קפה ואפשר גם לקיים שיחה בארוחת ערב עם כל המשפחה. ככל שתדברי יותר ערכים ופחות מעשים השיח יוכל להיות הדדי ופתוח, והילדים ירגישו שאת מדברת ממקום של כבוד ומהות ולא ממקום של פחד ושליטה. חשוב מאד לתת מקום גם לערכים של הילדים שלעתים יכולים להיות סותרים לאלו שלך. אולי יש לך ערך של שמירה על סדר יום ואילו לילד שלך יש ערך של התפרקות מוחלטת מסדר בחופש הגדול. מתוך הבנה של הערכים השונים תוכלו להגיע גם לשיחה על הביטויים המעשיים של ערכים אלו.
במקום לריב עם הילדים על תפילה או להתבלבל בתוכך בשאלה האם ואיך לדבר איתם על זה – שיח על ערכים יכול לייצר בהירות והתקרבות. כשתסבירי לילדך אילו ערכים יש לך שמתפרטים לתפילה ומצוות, ותשמעי אילו ערכים יש לו שאולי מובילים גם הם לתפילה ומצוות אבל בדרך אחרת, ואולי מובילים למקומות אחרים, הרצון ההדדי שלכם לכבד זה את זו יובילו את שניכם לפחות מתח. גם אם הילד לא יקיים מצוות בחופש כמו שאת רוצה, הדבר היותר חשוב הוא מה תהיה החוויה של סביב נושא המצוות בטווח הארוך. חוויה של הקשבה וקרבה ולא של מתח ואי נעימות תוכל לעזור לו לחזור למצוות בהמשך החיים, או לפחות לחזור אל הערכים של ההורים שלו גם אם באופני ביטוי אחרים.
