לארגוני הטרור השוכנים ברצועת עזה היו סיבות טובות לחשוב שישראל נחלשה הרתעתית. זו בהחלט הייתה תחושתם של בכירי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שהסתובבו בעזה בזחיחות, בטוחים שהם בני האלוהים. אבל אחרי יומיים של מבצע ״עלות השחר״, ההנהגה בעזה מפורקת, מהוססת, ובחלקה כבר לא בעולם הזה.
תמיד יהיה יתרון למי שתוקף ראשון, במיוחד אם בתקיפה הזו מחסלים בכיר. כך היה במבצע חגורה שחורה ב-2019, בו חוסל בהא אבו אל-עטה, וכך גם במבצע הנוכחי. לקח לג'יהאד האסלאמי יותר משנה לחבוש את המכה הקשה שהם ספגו עם חיסולו של אבו אל-עטה, ועכשיו השאלה היא איך יתמודד הארגון עם סיכול מחליפו תייסר ג׳עברי וסיכולו של חאלד מנסור, שהיה בכיר יותר משניהם.
אתמול אמר ראש אגף המבצעים אלוף עודד בסיוק כי כל בכירי הארגון חוסלו. בהיעדר מנהיג, העכברים הקטנים מתרוצצים למחילות, ובניגוד לחמאס – לג'יהאד האסלאמי אין הרבה מחילות ברצועה. אך ארגון הטרור מוכה, הוא רחוק מלהיעלם. לכן צה״ל צריך לנצל את המבצע הזה להכתבת קווים חדשים ברורים: ישראל לא תסבול איום בפיגועים ולא צריכה לקבל משוואה של עוצר בבתים עד שמשהו בעזה יחליט לשגר טיל לעבר רכב חולף.
בהיבט הטקטי, צה״ל הפיק לקחים ממבצע שומר החומות וזה בא לידי ביטוי במטרות שהותקפו. השמדת שישה מחסנים של אמל״ח ביומיים זו עבודה טובה. אפשר יותר, וגם יהיה יותר, כי בפיקוד הדרום ובאמ״ן הבינו שזה צורך הכרחי לניהול מבצע.
הג'יהאד האסלאמי ממשיך לשגר רקטות – כולל אחת לעבר ירושלים – אבל הוא שותק. אין בארגון מנהיג ברור שיכול להעביר מסרים לעולם, וכך כל מה שנשאר זה ירי ספורדי ולא מתואם.
המבצע ככל הנראה יסתיים בקרוב – ישראל מעוניינת לסיים בנוק-אאוט והיא בדרך לסוף כזה. במזרח התיכון, כל פעולה מכתיבה מציאות ולא רק בעזה, ולא רק מול ארגון טרור קטן. היא מלמדת גם את סינוואר בחמאס וגם את נסראללה בחיזבאללה מה ישראל יכולה לעשות ולאן היא מסוגלת להגיע. בהיבט הזה, המבצע חשוב להרתעה בכל הגזרות.
