את תוצאות הפריימריז במפלגת "הציונות הדתית" אפשר לסכם בקצרה, בשתי מילים, "אין חדש". מתפקדי המפלגה הביעו אמון בסיעה הקיימת, ואיש מהמתמודדים החדשים לא הצליח להבקיע את המחסום ולעקוף את אחד מחברי הכנסת המכהנים.
מעט מאוד הפתעות היו אמש בטקס הכרזת התוצאות בכפר המכביה. היתרון המובנה של חברי הכנסת המכהנים הוכיח את עצמו פעם נוספת, וכך גם המשמעות הקריטית של עבודת שטח יעילה לאורך זמן עבור מי שמבקש לזכות בנתח קולות משמעותי. הח"כים הם היחידים שעובדים כל השנה בלהיות פוליטיקאים, וממילא כל מי שמתחרה מולם אבל יש לו משפחה לפרנס ועבודה קבועה להחזיק, מתחיל מעמדת נחיתות. מטבע הדברים, הם גם היחידים שיכולים להציג "קבלות" על עשייה במגוון תחומים, בעוד מי שמעולם לא כיהן בכנסת יתקשה להתחרות בהם.
מי שבטוח מרוצה מהרשימה שהתגבשה הוא היו"ר סמוטריץ'. זכייתו במקום הראשון של אופיר סופר, איש הפריפריה ומי שנחשב לסמן חברתי בולט במפלגה במקום הראשון, מסייעת לסמוטריץ' מאוד בקרב על הנרטיב מול יריבו הפוליטי המרכזי כיום, איתמר בן גביר. כל מי שעקב אחרי בן גביר בשבועות האחרונים יכול היה להבחין בניסיונו לצבוע את ההתמודדות הפנימית בימין בצבעים עדתיים-ומעמדיים. להדגיש את מזרחיותו ומזרחיות חלק ניכר ממועמדי רשימתו, לעומת "אשכנזיותה" לכאורה של מפלגת הציונות הדתית. לנגן על החיבור לפריפריה של אנשיו, לעומת הניתוק ממנה כביכול בקרב סמוטריץ' ואנשיו. זכייתו של סופר במקום הראשון מסבכת את התמונה, ויוצרת לבן גביר אתגר לא פשוט בניסיונו לתדלק את האש הזו באופן מלאכותי.
מנגד, גם קהלי הבית הנוספים של המפלגה, המתנחלים האידיאולוגיים, אנשי הימין הליברלי-קלאסי ותושבי ערי המרכז הציוניים דתיים קיבלו גם הם מקום בצמרת. למעשה מדובר בהצבעת אמון בליהוק שביצע סמוטריץ' ערב הבחירות לכנסת ה-24, ועל כך הוא בהחלט יכול לטפוח לעצמו על השכם. כעת הוא יצטרך לשאול את עצמו האם די בכך, או שמא עליו לחזק את הרשימה בעוד שם או שניים, כפי שמאפשרת לו חוקת המפלגה. סביר להניח שההכרעה בנושא תיפול אחרי שתתבהר תמונת החבירות האפשרית, ואז גם תתגבש באמת, באופן סופי, רשימת הציונות הדתית לכנסת ה-25.
