מדור "דוקותיים" המתפרסם ברשתות החברתיות של תאגיד השידור "כאן", חושף מדי פרק הצצה לחייו של אדם לא שגרתי, הפעם, בהצגתה של רחל, פעילת שמאל המתנדבת בהבאת קבוצות של פלסטינים לחוף הים בתל אביב, קיבלו הצופים כמעט מערכון סאטירי עם כל הלעג שבימין אוהבים לשפוך על פעילי שמאל. אלא שכאן, הכל היה אמיתי.
החל מהרגע שבו צוות הצילום מגיע עם רחל למעבר אפרים, שם פלסטינים מגדפים אותה ואת הצלם, המשך בכל לגלוג, סטיגמה או בדיחה על שמאלנים. ממש כמו השמאלן שבמערכונים של 'לאטמה' – רחל בעלת הון, גרה בבית יפה ברמת השרון, מסבירה על מצוקתם של הפלסטינים, אומרת שהיא עצמה כמעט פלסטינית, מאחלת לערבים שמגיעים איתה לאוטובוס שיום אחד הם ינצחו במאבק שלהם, מכילה את הזעם שהיא סופגת לעיתים.
הכל על השולחן. את הנשים המוסלמיות שדורשות לא לכוון לעברן את המצלמה מטעמי צניעות – היא מגבה, את הזועמים והמגדפים – היא מבינה ומכילה. ואם כבר יש לה ביקורת על מישהו בעולם, זה, איך לא, על תושבי בת ים וההתנחלויות.
בעוד רחל מצולמת כשהיא מעלה נשים וילדים מהרשות הפלסטינית לאוטובוסים ומזמינה אותם לבלות בתל אביב, היא מספרת מצד אחד שערבים רבים לא מכירים את הים ועבורם הוא חופש וחירות, היא גם דואגת להזכיר שבהתחלה הייתה מביאה את אורחיה לחוף בבת ים אלא ששם היה פחות נעים כי לדבריה המכלילים באופן בוטה "גירשו אותנו, לא סבלו אותנו הבת-ימים. אולי אני אשמע גזענית אבל ככה זה היה".
בהמשך מספרת רחל כיצד אחת הרוחצות בחוף לא אהבה את המיזם: "יש פה אוהל של מתנחלים בקצה, אחת מהן גזענית אמרה לי שזו המדינה שלנו והם לא צריכים לבוא לפה, אמרתי לה שיפה שככה היא מחנכת את הילדים שלה".
אז בתאגיד השידור שאפו אולי להביא למסך מישהי שלא הכרנו, אבל למען האמת – הצופים קיבלו רכז של סטיגמות על שמאלנים, ויותר מזה – היה מעניין.
