רבות מדובר על ההייטק כקטר שמניע את הכלכלה הישראלית. אחוז המועסקים בו נמצא בעלייה מתמדת, והרבה מעל מדינות אחרות בעולם. המועסקים בו לרוב מקבלים משכורות גבוהות מאוד ביחס למשכורות בארץ, אבל מבט יותר מעמיק מעלה מצב מטריד. נראה שהקטר שלנו שכח את הנוסעים או בעיקר את הנוסעות. אם נתבונן פנימה נגלה, בישראל 2022, הומוגניות מופלאה. המועסקים בהייטק הם בניכוי נשים, ערבים וחרדים. הם לא חלק מהחגיגה. הם לא חלק מהקטר.
למה זה קורה ומה ניתן לעשות כדי לשנות זאת?
חינוך. זה מתחיל שם. הסיכוי של מי שלא סיימה 5 יחידות מתמטיקה, אנגלית, פיזיקה או מדעי המחשב להגיע למקצועות האלו באקדמיה קטן מאוד. הסיכוי של מי שלא למדה מקצועות אלו באקדמיה לעסוק במקצועות אלו בעתיד קטן עוד יותר. לימודים בתחומים אלו בתיכון ואחרי כן באקדמיה מאפשרים את הקבלה להייטק, ובלעדיהם צריך להיות פנומן. סיפורי סינדרלה קורים באגדות. אם רוצים מציאות צריך להתחיל בתיכון.
נכון להיום יש 40 אחוז בנות במגמות הפיזיקה ו-33 אחוז בנות במדעי המחשב, בעוד שבלימודי מתמטיקה 5 יחידות יש 51 אחוז בנות. מבט יותר מעמיק מגלה שהפער המגדרי גדול יותר דווקא באזורים המבוססים יותר. על מנת שבנות יבחרו במקצועות אלו יש לעודד את בתי הספר ולהציב להם יעדים כפי שקרה במהלך שהובילו משרד החינוך, קרן טראמפ וגורמים רבים נוספים בחמש יחידות לימוד במתמטיקה. המורים צריכים להיות מודעים לפערים מגדריים אלה ולפעול כדי לשנות אותם, לעודד יותר בנות לבחור במגמה, ללמד בגישות הוראה רגישות מגדר ולדאוג לשמר את הבנות שבחרו במגמה. לשם כך יש להכשיר את המורים בצורה ייעודית. כיום ישנן השתלמויות להוראה רגישת־מגדר המופעלות על ידי היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, והן מוצעות לכל המעוניינים על בסיס וולונטרי – כלומר הן נתונות לבחירת המורים. יש לפעול לכך שכל מורה, בכל אחד משלבי ההתפתחות שלו, יעבור השתלמות מעין זו. עלינו לפעול בצורה אקטיבית לעידוד בנות לתחומים אלו. נראה שלעיתים, באופן בלתי מודע, אנחנו "מסלילים" את דרכם של הבנים למקצועות אלו, ואילו לבנות אנחנו נוטים "לאפשר" שפעמים רבות המשמעות היא "לוותר".
אחד הגורמים שמרתיעים בנות מבתים מבוססים היא התפיסה שהייטק פירושו עבודה מול מחשב כל היום ולעשות הרבה כסף. מקצוע קר ואנוכי. הדימוי הזה מרתיע רבות מהן. לכן הדרך להציג את ההייטק ואת המקצועות המדעיים צריכה לעבור לתיאורים הכוללים את תרומתם לחברה, את היכולת שלהם להפוך אותה למקום טוב יותר. זה אולי נראה כל כך טריוויאלי שלפעמים אנחנו שוכחים זאת. פיתוחים הנדסיים רפואיים מצילי חיים, כמו גם האפליקציה שפיתחו בפורום מיכל סלע כדי להגן על נשים מפני אלימות, הם דברים שעושים בהייטק.
פעמים, הלימודים בתיכון הם כבר שלב מאוחר מידי. כדי לבחור צריך להכיר מגיל צעיר. המחשבה שמישהי, שלא מאמינה ביכולות שלה, תבחר במשהו שהיא לא מכירה, כמו פיזיקה או מדעי המחשב שכמעט לא למדה בחט"ב, היא טעות, ולכן חשיפה מגיל מוקדם, כדי שירגישו באזור הנוחות חשובה מאוד. יש לא מעט תוכניות שמפעיל משרד החינוך לצורך כך. עלינו לחשוף את כולם, בגילים צעירים, לתחומים האלה בצורה חווייתית, מסקרנת ואקטיבית. יש לעודד תלמידות, וגם תלמידים, להשתתף בתוכניות בלתי פורמליות וחוגים, לאו דווקא במדעים. זו יכולה להיות תוכנית רובוטיקה כמו גם חוגי נגינה וספורט. לחוגים, תוכניות בלתי פורמליות ותנועות נוער יש חשיבות גדולה בפיתוח מיומנויות המאה ה-21: גמישות, יצירתיות, עבודת צוות, מודעות עצמית, חוסן נפשי, חשיבה ביקורתית ועוד. רובם המכריע של העובדים היום בהייטק היו בחוגים ובתנועות נוער, ולא במקרה. חשוב גם להעביר מסר לבנות שניתן להיות בחוגים ובתנועות נוער וגם ללמוד STEM. לעיתים עובר המסר שזה כל כך תובעני שלא יאפשר שום דבר נוסף בחיים.
עוד מעט תיפתח שנת לימודים נוספת. משרד החינוך מכיר וקשוב לבעיות, אוסף נתונים ומפלח אותם, ומפעיל תוכניות פעולה ממוקדות לגילים ולאזורים השונים, תוך גיוס ההורים למערכה, למען עידוד התלמידות לבחור במקצועות ה- STEM. כאשר אנחנו כהורים, כמורים, כחברה, שמים את כל הנאמר לנגד עינינו, ופועלים בצורה אקטיבית, נוכל בעוד כמה שנים לגלות שלקטר שלנו יש קרונות, והוא אוסף גם נוסעות.
