"היהודי החדש הוא אביב בן גביר", "אביב גפן שר את השיר לבכות לך, שכתב ליגאל עמיר", "אביב גפן מבקש סליחה שלא ירה ברבין" אלו מעט מהציטוטים שהציפו את הטוויטר אחרי ההופעה של אביב גפן בבית־אל בשבוע שעבר.
אין לי שום כוונה לכתוב מילה על אביב גפן עצמו. לא לשבח את האומץ שלו או את המוזיקה שלו, ובטח שלא להפוך אותו לסמל שיחזק את דעותיי. אבל אני לא יכולה לשתוק לנוכח כמות הרוע והארס שנשפכים משמאל על אדם שכל חטאו היה שבחר להופיע בבית־אל ולהתנצל על אמירות מכלילות ופוגעות שאמר בעבר.
בדקתי שוב ושוב ולא מצאתי מילה או ציטוט של גפן בשבח ההתנחלויות או בעד ארץ ישראל השלמה, וגם לא מצאתי שום מקום שמרמז על כך שהחליט, לא עלינו, לאמץ דעות פוליטיות ימניות. הוא בחר להופיע בפני קהל שהוא חלק משמעותי ובלתי נפרד מאזרחי המדינה ובחר לראות בכל האזרחים של מדינת ישראל אחים שלו, תוך שהוא קורא לאחדות בעם. מעשה שהייתי מצפה מכל מי שמתגאה בהחזקת דעות פלורליסטיות לעשות או לפחות להעריך. אבל הפלורליזם, מתברר שוב, נעצר במקום מאוד מסוים.
"אז מה אם אני חושב שהסדרה שלך נחותה והמוזיקה שלך חקיינית ואתה כולך כלי ריק נרקיסיסטי ונבוב? זה לא אמור למנוע מאיתנו לאהוב ולהיות אחים", כתב רוגל אלפר בטורו בהארץ. בציניות יורקת אש ואכזרית אפילו ביחס אליו, הוא מאשים את גפן בניסיון להרוויח יותר ממון מההמון. ההמון, אגב, הוא ציבור חובשי הכיפות הסרוגות – אלו הנבערים שלא משרתים את המדינה ולא משלמים מיסים.
זו לא הפעם הראשונה שגפן מתנצל בפני הציבור הדתי על אמירות מהעבר. הוא עשה את זה בהופעות וגם על דפי עיתון זה בריאיון חגיגי שפורסם איתו בגיליון פסח. אז מה קרה דווקא עכשיו? אולי מה שהצית את האש הפעם הייתה הכיפה שהופיעה על ראשו למשך שיר אחד ששר עם אברהם פריד.
המראה הזה – של גפן עם כיפה – כנראה הכניס את נציגי השמאל לכזה לחץ ופחד שהם בדרך לאבד נכס צאן ברזל נוסף. כדאי כבר עכשיו, חשבו, להתנער ממנו במהירות: כדי שאפשר יהיה לשכנע כמה שיותר אנשים שהאדם הפך למפלצת, צריך להוקיע אותו מהמיינסטרים. תחת ידיהם המקלידות של השמאלנים הנאורים מצא את עצמו האמן שהכי מזוהה עם רבין לאוהבו של יגאל עמיר. פתאום מפריע להם שהוא לא עשה צבא, פתאום הם נזכרים שהם מעולם לא אהבו אותו וגם, תחזיקו חזק – פתאום המוזיקה שלו נשמעת להם עלובה ופתטית.
יריב אופנהיימר יצא בהצהרה שהוא שוקל לא ללכת להופעות שלו. אותו אחד שידע להלל אותו בעבר כשהדעות שלו שירתו את האג'נדה של האיש המחזיק בדגל השלום. גיא לרר הציע לו לרוץ עם בן גביר, והטרפת משתוללת עוד ועוד בלי שום הכרה.
מעניין מה היו אומרים אותם האנשים אילו גפן היה מופיע במחנה הפליטים בלאטה או במזרח ירושלים. או אז הוא היה כנראה האיש שיודע לחבר את כולם, אמיץ וישר. ואם הוא היה מתנצל בפני הקהל הערבי מסיבה מסוימת הם היו מוחים דמעה של התרגשות ומצטטים בהתפעלות משפטים מתוך שיריו. עד אז הם יכולים לנסות לצטט מתוך שירו המפורסם של גפן, זה שהם היו שרים איתו בלב מלא פלורליזם:
"לכבוד מיליארד, מיליארד טועים
שאת דרכם עוד מחפשים
אם לא מצאתם זה אולי סימן שאין
לכבוד מיליארד, מיליארד טועים".
