המתיחות האדירה מול רצועת עזה תעמוד מחר (ג') בפני מבחן נוסף: "יום הנכסה", שחל מדי שנה ב-5.6, והפעם יוצא שבוע אחרי יום הלחימה המפרך בו שוגרו עשרות רבות של פצצות מרגמה ורקטות מעזה לעבר יישובי הדרום. בחמאס תכננו להביא אל הגדר עשרות אלפי פלסטינים, אך העימותים הגדולים צפויים להתקיים ביום שישי, אז יותר קל להם לגייס מפגינים ולהתסיס אותם.
"יום הנכסה" מציין את ההפסד של מדינות ערב, היום בו פרצה מלחמת ששת הימים, ובה נלחמו ישראל מול שלוש המדינות הערביות מצרים, ירדן וסוריה, ובין היתר שוחררו ירושלים, יהודה ושומרון, עזה ורמת הגולן. אחרי אירועי "יום הנכבה" באמצע חודש מאי הצהירו הפלסטינים כי זהו היעד הבא שלהם, והודיעו כי בכוונתם לשלוח אלפי מפגינים אל הגדר במטרה גם לפגוע בה ולחדור לשטח הארץ.
בצה"ל נערכים לשורת הפרות סדר, בעיקר בשעות אחר הצהריים ועד שעות הערב – שבירת צום הרמדאן. כך היה בשטח בשלושת השבועות האחרונים. 'פיק' האירועים התחיל סביב ארבע וחצי – חמש אחר הצהריים, ומשם עד השעה שבע בערך התעמתו הפלסטינים עם הכוחות על הגדר.
כאמור, ביום שישי הפלסטינים צפויים להגביר את הפעילות על הגבול, ובצה"ל יתגברו את הכוחות באזור עם צלפים על הגדרות, כוחות בעמדות קדמיות, ומפקדים בקו הגנה ראשון.
קצין בכיר בפיקוד דרום הודה בסוף השבוע כי הצדדים היו לפני עימות רציני. חמאס וארגוני הטרור ברצועה לא היו מוכנים מצדם לקבל את המדיניות הישראלית, ומנגד, ישראל, לא הייתה יכולה להרשות לעצמה לא לפעול מול ירי בלתי פוסק לשטחה. ההתכתשות בין צה"ל וארגוני הטרור כבר כמעט טיפסה מדרגה, אך התערבות של המצרים הביאה לרגיעה, שלא ברור כמה זמן תחזיק ואולי תעלם כבר מחר.
לאור המתיחות הרבה, ובשל "יום הנכסה", נדחו חילופי אלוף הפיקוד, והטקס שאמור היה להיות ביום ראשון יתקיים ברביעי. לפני כשלושה שבועות העימותים נגמרו עם כ-60 הרוגים מאש צה"ל, ובמערכת הביטחון לא ירצו להגיע פעם נוספת לאירוע סדר הגודל הזה כשאף אחד לא יודע היכן תיעצר בפעם הבאה רכבת ההסלמה.
סיבה נוספת ועיקרית לכך היא שתשומת הלב המדינית והביטחונית היא בגבול הצפון, ועימות נרחב מול רצועת עזה אינו אירוע שמישהו רוצה בו, וודאי לא בעת הזו. העיניים נשואות בעיקר למה שקורה עם איראן וניסיונות ההתבססות שלה על הגבול הישראלי באזור רמת הגולן. דיווחים בשבוע שעבר ייחסו לרוסים תמיכה במדיניות הישראלית, והרחקת הכוחות האיראנים מהגבול, ועיקר המשאבים והכוח הישראלי מושקעים בשבועות הללו בסוגיה הזו.
שר הביטחון, אביגדור ליברמן, אמר ביום רביעי שעבר, לפני יציאתו לרוסיה: "המיקוד העיקרי של מערכת הביטחון היה ונותר מניעת התבססות של איראן וגרורותיה בסוריה". ראש הממשלה, בנימין נתניהו, דיבר הבוקר (ב') לפני סבב פגישות באירופה: "אפגש עם שלושה מנהיגים ואעלה שם שני נושאים: איראן ואיראן".
במציאות הזו, רצועת עזה הופכת משנית. ולכן, גורמים ישראליים פעלו בשבוע שעבר מול גורמים מצריים, בניסיון לעצור את ההתחממות האזורית, לא רק באמצעות תקיפות מהאוויר אלא גם בעזרת שיחות ומגעים. אך ארגוני הטרור עדיין מציגים 'משוואה' לפיה יגיבו על כל פגיעה בתושבי הרצועה, ובמערכת הביטחון יידרשו לשקול את עוצמת התגובה נגד ההפגנות על הגדר, כדי למנוע מצד אחד הידרדרות לעימות נרחב, ומצד שני לא לאפשר לארגוני הטרור להכתיב את הקצב, לפגוע בגדר ולשגר רקטות מתי שירצו, בלי לשלם על כך מחיר.
