בעוד פחות משלושה חודשים תציין מדינת ישראל 75 שנה להחלטת האו"ם על סיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל. התאריך החצי־עגול צפוי להיות נקודת פתיחה לאירועים ודיונים צופי פני עתיד אל עבר שנת המאה של המדינה. אחת היוזמות שמבקשת להרים את הראש מהיום־יום אל עבר 2048, היא "מועצת המאה", שהתכנסה ביום שני בתל־אביב.
מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק: "לא נוכל לאורך זמן להישאר רק עם מדינת תל־אביב, כשהיא מתנתקת משאר הגאוגרפיה הישראלית"
"למועצת המאה יש רעיון על גבול הנאיבי ברמת האופטימיות שלו, אבל הוא כורח המציאות", אומר מריאן כהן, יו"ר איגוד ההייטק הישראלי ואחד מחברי המועצה. "מדובר בצורך קיומי ומובן מאליו. כולנו רוצים שמדינת ישראל תצמח ותתפתח בכיוון הנכון, ומדינת תל־אביב היא לא מדינת ישראל. לא נוכל לאורך זמן להישאר רק עם מדינת תל־אביב, כשהיא הולכת ומתנתקת משאר הגאוגרפיה הישראלית. פעם היינו מדינה קטנה עם הרבה חזון, היום אנחנו מדינה גדולה ועשירה עם מעט חזון. המצב הפוליטי בארץ לא מעודד חזון, כי הפוליטיקאים רואים עתיד של בין חודש לשנה. זה התפקיד שלנו".
כמייצג תעשיות ההייטק במועצת המאה, כהן מדבר על חיזוק הנגב והגליל לא רק כחזון אלא גם כצורך קיומי של תעשיית ההייטק. "אנחנו תעשייה שמעסיקה 400 אלף עובדים, ועדיין יש לנו מחסור אדיר בכוח אדם. עשרות האלפים שחסרים לנו לא נמצאים באזור המרכז, אלא באוכלוסיות שנמצאות יותר בפריפריה. נוסף על הצורך שלנו, יש פה גם אינטרס לאומי. הקמת המרכזים החדשים בנגב ובגליל היא הזדמנות לעשות תיקונים חברתיים חיוניים למדינה".
כשהוא נשאל מה המדינה צריכה לעשות בפועל כדי לחזק את תעשיות ההייטק בנגב ובגליל, כהן מזכיר שיש דברים שהתעשייה עצמה אינה יכולה להוביל. "אנחנו מחזיקים מעצמנו אנשים חכמים ויצירתיים שיודעים להתמודד עם מצבים, אבל יש דברים שאנחנו לא יודעים לעשות. אנחנו יודעים לייצר מכונות אבל לא לייצר עובדים בכמויות וברמת ההכשרה הנדרשת. פה נכנס התפקיד של המדינה, שהשקעה שלה באנשים תוביל גם לרווח עצום. המדינה צריכה ליצור תשתיות לאומיות שיסייעו לצמיחת והשארת ההון האנושי באזורי הפריפריה. צריכים תשתיות לאומיות פיזיות, כמו תחבורה ציבורית טובה ותקשורת ברמה גבוהה, ובנושא הזה אי אפשר להסתמך רק על בסיס יזמים עצמאיים, כי זה פשוט לא יעבוד. מה שמבוסס רק על אינטרסים כלכליים יצליח רק היכן שמרכזי האוכלוסייה נמצאים כרגע, ולא היכן שאנחנו רוצים שיהיו מרכזי האוכלוסייה בעתיד".
על הניסיון להפוך את באר־שבע לבירת הסייבר הישראלית אומר כהן שהוא אולי לא נכשל, אבל עדיין לא הצליח. "אי אפשר שהדברים יתרחשו רק באמצעות החלטה. לא מספיק שתהיה אוניברסיטה בבאר־שבע או שילמדו סייבר בדימונה. צריכים לדאוג לכך שבוגרי הסייבר יישארו לגור שם, וזה דורש תשתיות נוספות. גם יוזמה של פוליטיקאי מקומי, כמו ראש עיר מצליח, לא מספיקה. זה דורש שינוי ברמה הלאומית, ואת זה הפוליטיקאים בממשלה צריכים לעשות".
להשאיר את הסטודנטים
"כצעירים, הסיפור של פריפריה ומרכז מאוד משמעותי עבורנו", אומר אלחנן פלהיימר, יו״ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, ומחברי מועצת המאה. "יוקר המחיה במרכז, בין אם זה במחירי הדיור או בצרכים אחרים, הוא אתגר שצעירים כמוני חווים ומרגישים מדי יום. החלומות שלנו הולכים ומתרחקים משנה לשנה, ואם המצב יימשך כך, הדור שלי והדור שאחריי יהיו במצוקה משמעותית".
פלהיימר משוכנע שפתרון משמעותי לאתגר יוקר המחיה במרכז טמון בחיזוק הפריפריה. "בין שאר הדברים צריך לחזק גם את האקדמיה בפריפריה, להביא לשם יותר סטודנטים, ובעיקר לגרום לכך שיותר סטודנטים יישארו בפריפריה לאחר סיום התואר. כבר היום 70־80 אחוזים מהסטודנטים בפריפריה מגיעים מהמרכז. אם נייצר להם שם מרכזי תעסוקה, אזורי תעשייה ומקומות בילוי, הרבה יותר מהם יבחרו להישאר. גם אם נשאיר חמישים אחוז מהם בפריפריה, מדובר בעשרות אלפי סטודנטים שיצטרפו לאוכלוסייה בנגב ובגליל ויהיו חלק מהשינוי".
ביום שני הציגו חברי המועצה מסמך ובו שבע דרישות שהם מפנים כלפי ראשי המערכת הפוליטית, בתביעה לכלול אותן במצעי המפלגות ולאמץ אותן כפעולות הראשונות שלהם בממשלה הבאה. הדרישות הן: העברת החוק לעתיד ישראל והקמת רשות המרכזים החדשים במשרד ראש הממשלה; תקצוב 130 מיליארד שקלים תוספתיים לפיתוח המרכזים החדשים עד שנת 2030; הוספת ארבעה מיליון תושבים למרכזים החדשים על ידי תוספת 800 אלף יחידות דיור לתכנון הקיים; חיזוק ערי הנגב והגליל הקיימות והקמת שתי ערי עתיד; הוספת 2.5 מיליון משרות חדשות בנגב ובגליל, על ידי תכנון ופיתוח מרחבים כלכליים תחומיים, הקמת מרכזי חדשנות וחללי עבודה בלב ערים, ומתן תמריצים למועסקים; תכנון וביצוע תשתיות בדגש על מתקני וקווי תחבורה ציבורית, אנרגיה, תקשורת, מים וביוב; ופיתוח 30 עוגני ומנועי צמיחה ומצוינות בתחומי החינוך, הבריאות והתרבות.
בשלב הבא מתכננים חברי מועצת המאה לקיים סדרת מפגשים עם ראשי המפלגות בדרישה לחתום על התחייבות להכניס את הסעיפים הללו למצעים, ולאחר מכן לפעולה מיידית עם כינון הממשלה הבאה. במקביל מתכוונים חברי המועצה לפעול ליצירת קבוצת לחץ למתן ביטוי לדרישות הללו בחוק התקציב ובהסכמים הקואליציוניים. הסיכוי שבכ"ט בנובמבר הקרוב כבר תהיה ממשלה חדשה הוא קטן, ובכל זאת, חברי מועצת המאה מתכוונים להגיש בתאריך הזה "תוכנית 100 ימים" ברוח הזאת, לראש הממשלה הבא.
