יום ראשון, מרץ 9, 2025 | ט׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

הרב חיים נבון

פובליציסט

הידע שבמוח עובד בשבילך, גם בלי שאתה יודע שצריך לשלוף אותו

זה ההבדל בין מידע שנמצא באינטרנט לבין ידע שנמצא בראש

ב־26 בדצמבר 2004 התחוללה באוקיינוס ההודי רעידת אדמה אדירה. בעקבותיה עלו גלי צונאמי ענקיים, שגבו את חייהם של כ־300 אלף איש. באותה שעה בילתה עם הוריה בחוף באי פוקט שבתאילנד ילדה אנגלייה בת עשר, טילי סמית. היא הבחינה לפתע שמי הים נסוגים לאחור ומתחילים לבעבע. סמית נזכרה ששבועיים לפני כן למדה בכיתה שאלו סימנים מקדימים לצונאמי. היא הזהירה בצעקות את כל המתרחצים, וכולם מיהרו להתרחק מהים. חייהם של עשרות רבות ניצלו, בזכות הידע שצברה ילדה אחת.
לפני שבוע כתבתי שבניגוד לסיסמה הרווחת, המחריבה את מערכת החינוך שלנו, גם בעידן הגוגל צריך ידע. הרבה תגובות קיבלתי על ההערה הזו, והיא דורשת הרחבה ונימוק. אפשר להתחיל בסיפורה של טילי סמית. נניח שהיינו מבטלים את השיעור שבו רכשה סמית ידע על הצונאמי (מה שמכנים היום בזלזול "שינון"), וכפיצוי היינו מעניקים לה טלפון חכם. מה הסיכוי שהייתה מצילה אז את שוכני החוף? נמוך מאוד, פשוט משום שהיא כנראה לא הייתה מעלה על דעתה שיש כאן מצב חירום, שבגללו צריך להוציא מיד את הטלפון מהתיק ולברר מה בדיוק משמעותו של כל סימן. בחוף זר בארץ זרה מתרחשות כל מיני תופעות מוזרות, גאות ושפל ובועות ואצות, ובדרך כלל מתעלמים מהן. זה ההבדל בין מידע שנמצא באינטרנט לבין ידע שנמצא בראש: הידע שבמוח עובד בשבילך, גם בלי שאתה יודע שצריך לשלוף אותו.

מי שבטוח שסכיזופרניה היא מחלה מידבקת לא יטרח לבדוק אם הוא טועה. מי שלא למד על המחירים ההיסטוריים של נבערות המונית לא יבין כמה מסוכנת הבורות הדיגיטלית החדשה שמשבחים באוזנינו

אינני טוען שידע חשוב יותר ממיומנויות, אלא שאין מיומנות בלי ידע. ידיעת קרוא וכתוב היא מיומנות בסיסית, אך היא דורשת הרבה שינון של צורות האותיות וסימני הניקוד. הילד לא יכול לבדוק בגוגל בכל פעם שהוא רואה את האות גימ"ל. כך גם בנוגע לידיעת לוח הכפל. בכל תחום, מיומנויות חשובות תלויות בידע בסיסי. חכמינו נחלקו מה עדיף: "סיני או עוקר הרים", כלומר: בקיא גדול או גאון חריף. אך היה ברור להם שגם הגאון חייב רמה בסיסית של ידע מקיף. גאון עצלן, שלא יודע כלום, יצליח פחות מאדם בינוני ששקד על לימודו.

ב־1998 בדקו החוקרות דונה רצ'ט ולורן לזלי שתי קבוצות של ילדים: בקבוצה הראשונה היו ילדים עם כישורים מעולים של הבנת הנקרא אך ללא שום ידע בספורט, ובקבוצה שנייה ילדים שקיבלו ציונים נמוכים מאוד בהבנת הנקרא אך היו בקיאים בספורט. שתי הקבוצות קראו מאמר על בייסבול ונדרשו לענות על שאלות בנוגע אליו. להפתעתן גילו החוקרות שהילדים בעלי הכישורים הנמוכים קיבלו ציונים הרבה יותר גבוהים בהבנת המאמר, בזכות הידע המוקדם שלהם בתחום. זה נכון גם בכל נושא אחר. כדי להצטיין בהבנת הנקרא ובחשיבה ביקורתית, ילד צריך קודם כל לקרוא הרבה ולדעת הרבה, בכמה שיותר תחומים. האם ילדי המאה ה־21 חייבים לשנן שהמהפכה הצרפתית התרחשה ב־1789? לא נורא אם יטעו בשנה או בשנתיים, אך אלו שלא יודעים האם היא התרחשה לפני טיטוס או אחריו, לא יכולים להבין את התקופה המודרנית.

פריטי מידע שאנחנו מלקטים הופכים במוחנו לידע. לעיתים הם גם מתחברים זה לזה בראשנו בדרכים מפתיעות, ואז כבר מדובר בחוכמה. פעם שאלו את הרב סולובייצ'יק מה ערכו של דגל ישראל. הרב השיב: לפי ההלכה, אם יהודי נהרג על קידוש השם, קוברים אותו בבגדיו הספוגים בדם. דגל ישראל טבול בדמם של אלפי צעירים יהודים, שנהרגו למען העם והארץ, ולכן יש בו ניצוץ של קדושה. איזה חיפוש בגוגל היה יכול להניב את האסוציאציה הגאונית הזו?

דונלד רמספלד, שר ההגנה של ארצות הברית, אמר ערב הפלישה לעיראק ב־2003 שלא מדאיגים אותו הדברים שהוא יודע שאינם ידועים לו, אלא "הדברים שאנחנו לא יודעים שאיננו יודעים". אם אתה יודע מה לחפש – אתה יכול לבדוק בגוגל. הבעיה הקשה היא עם כל הדברים שאנחנו בכלל לא יודעים שאיננו יודעים אותם. מי שלא למד על מרקס לא יֵדע לזהות את היסודות המרקסיסטיים בתיאוריות רדיקליות בענייני מגדר. מי שלא למד על ימי בית שני יחשוב שהחששות משנאת חינם הם בסך הכול הגזמה מוסרנית של רבנים. מי שבטוח שסכיזופרניה היא מחלה מידבקת לא יטרח לבדוק אם הוא טועה. מי שלא למד על המחירים ההיסטוריים של נבערות המונית לא יבין כמה מסוכנת הבורות הדיגיטלית החדשה שמשבחים באוזנינו. גם כשיראה את המים נסוגים, הוא לא יעלה על דעתו שהצונאמי בדרך.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.