בקצה השני של המפה, הרשימה המשותפת עדיין מפוצלת, אבל ההתקרבות בשיחות מלמדת שטיבי ועודה ירוצו בסופו של דבר עם בל"ד. זה אולי ימנע אובדן קולות, אבל ישאיר את חד"ש ותע"ל מחוץ לגבולות הלגיטימציה כשותפים לממשלה הבאה. לא בשורה טובה ללפיד, וגם לא לטיבי שבחן לאחרונה ברצינות ריצה משותפת עם רע"ם של מנסור עבאס.
המחקר שהזמינה איילת שקד מהיועץ האסטרטגי ספי שקד (אין קשר משפחתי) כשקיבלה את ראשות ימינה לפני כחודשיים היה חד־משמעי: כדי לעבור את אחוז החסימה היא נדרשת להביע חרטה מלאה, להתנצל ולשוב לחיק הימין – שם מחכים לה כמה מנדטים סרוגים שימחלו לה על הממשלה האחרונה, ויעדיפו אותה על פני נתניהו וסמוטריץ־בן־גביר. שקד לקחה את המחקר של שקד רק עד חצי הדרך. היא אמרה שלא תסכים להישען שוב על מפלגה ערבית, אבל לא התחרטה על עצם מיזם השינוי, שמרה על מעמדה כשרה בממשלה וחתמה על איחוד עם דרך ארץ של יועז הנדל, בניסיון לקרוץ לקהל לא־ביביסטי ולהבטיח ממשלת אחדות.
האיחוד הזה נתקל בקשיים. נכון לשעת ירידת השורות האלה לדפוס, שקד והנדל הגיעו לסף גירושין על רקע התעקשותה לחבור לבית היהודי של יוסי ברודני, באופן שידחק את צבי האוזר למקום החמישי. אבל האמת היא שזה לא הלך: הצמד לא המריא בסקרים, ולא פתר לעומק את המחלוקות בתוכו. שקד מוכנה ומזומנת לחבור לממשלת 61 של נתניהו, הנדל נצמד להבטחת האחדות.
גירושין של שניהם יהיו בשורה לבני גנץ, שיוכל ביתר קלות להציג את שקד כחלק מגוש נתניהו, בן־גביר והחרדים. שקד עצמה תתמקד במתקפה נגד המחנה הממלכתי: הציטוטים שיצאו מחוג בית של גדי איזנקוט, עוד לפני ראיונותיו בטלוויזיה במוצאי שבת, עוזרים לצבוע את איחוד גנץ־איזנקוט־סער בגוני שמאל. הם מצטרפים לדברי גנץ בריאיון לאתר פאנט, שבו קרא לעידוד הצבעה במגזר הערבי ואמר גם שישמח לקבל המלצה מהמשותפת, וכמובן לפגישותיו הרבות עם אבו־מאזן. מתן כהנא מגן על פגישותיו של גנץ עם יו"ר הרשות, אבל הוא וסער לא רווים נחת מהטקסטים של שותפיהם למפלגה. אם אלו יימשכו, הם עלולים לאבד סבלנות ולנסות לשבור ימינה בהתבטאויות נגדיות.
חוץ מהמאבק על שני מנדטים של ימין רך־ממלכתי־מתון, לשקד ולגנץ יש עוד משהו משותף: הסקרים מאכזבים, אבל פוטנציאל הגדילה גדול משאר המפלגות. בהיעדר חלופה, שתי המפלגות בקצה הפנימי של כל גוש עשויות להפוך לברירת מחדל בקרב מתלבטי המרכז. גם במחנה הממלכתי וגם במפלגתה של שקד משוכנעים שלקראת הבחירות המצביעים ירדו מהגדר, גם אם בחוסר חשק. בספירת הקולות איש לא בודק באיזו מידה של התלהבות והזדהות שולשל הפתק לקלפי.
ובינתיים בליכוד מבחינים בהיחלשות קלה אך עקבית של המפלגה ושל הבלוק. מגמת ההתחזקות בסקרים, שהביאה את גוש נתניהו אל סף ה־61, נבלמה והתהפכה. ממוצע הסקרים נסוג למחוזות ה־59. הליכוד עצמו לא מצליח להשיב את המנדטים שנדדו לבן־גביר.
הקמפיין הנפרד שמנהל יו"ר עוצמה יהודית גם אחרי האיחוד עם סמוטריץ' מוכיח את עצמו עד כה. הפופולריות שבה התקבל השבוע בתיכון בליך ברמת־גן ואצל חניכי שבט צופי דן בתל־אביב קשורה לא רק בנהירה של הנוער בישראל ימינה, אלא גם בתהליך המרכוז המתוכנן היטב שלו בקמפיין הזה. מהסרטון שבו תיקן, במופגן, קריאות "מוות לערבים" ל"מוות למחבלים", דרך ההתנערות הלא מזיקה של ברוך מרזל ובנצי גופשטיין ממנו, ועד הטקסטים שהשמיע בקולו: מתחרט על הצילום עם סמל המכונית של יצחק רבין, ברוך גולדשטיין כבר לא גיבור, לא רוצה לגרש את כל הערבים.
הליכוד, לעומת זאת, לא מנהל קמפיין מסודר, אלא מסתפק בסדרה של יוזמות ספורדיות ומתחלפות, עם תקציב ענק ובלי קו מחבר. עם כל הכבוד לביבי־בא – משאית הזכוכית המשוריינת שהושקה השבוע בעלות של 700 אלף שקלים, וספק אם תשרוד שבוע נוסף בשימוש – מסע הבחירות של הליכוד עדיין לא יצא מהחניה. המאמץ להדליק את הבייס באמצעות עבודת שטח תורגם לדימוי לא מחמיא של נתניהו בכלוב זכוכית שמזכיר אקווריום מנותק בגן חיות.
בניסיון לדבר אל המתלבטים גויס היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט. הודעת הליכוד על צירופו כיועץ מיוחד לקמפיין הגיעה אחרי כמעט חודש של קשר קבוע עם נתניהו ואנשי הקמפיין שלו, לקראת העסקה רשמית. קלוגהפט – שעבד עם בנט, נתניהו, שוב עם בנט, וכמעט שוב עם נתניהו – הוא יועצם של שני האדונים, אולי היחיד שהצליח לצאת ולבוא בשתי הלשכות ולהישאר בחיים. כוחו נעוץ גם ביכולתו לשמור על מידור.
בחודש האחרון הוא נצפה פעמים רבות במצודת זאב. טביעות אצבעותיו ניכרו באסטרטגיית היציבות בתעמולת הליכוד. קו הקמפיין שהציג לנתניהו כולל את המילה "יציבות" בכל הטיה, במטרה לשכנע את המתלבטים שנתניהו הוא בעל הסיכויים הגדולים ביותר להקים ממשלה שתחזיק ארבע שנים. נתניהו אימץ את העצה בחום, ואז החליט להעסיק את קלוגהפט רשמית כדי ליישם את הרעיון לכל רוחב הקמפיין. ביום ראשון בערב פרסם הליכוד את ההודעה הרשמית, אבל יאיר נתניהו – ששוהה במיאמי, ולא הכיר את הקשר עם קלוגהפט – שמע על המינוי והחל בקמפיין פנימי סוער משלו. שיחת חולין עם גנץ בהופעה של אביב גפן נחשבה ראיה מרשיעה נגד קלוגהפט, וכך גם קשריו עם לא מעט בכירים במחנה השני. כמובן, גם עברו אצל בנט ושקד לא נשכח ולא נסלח. בדרך כלל ראוי ונוח לא לעסוק ברכילות משפחתית, אבל במקרה הזה מתקבלת הצצה להתנהלות לשכתו של מנהיג האופוזיציה, הליכוד והמחנה הלאומי כולו.
נתניהו ואנשיו ביקשו זמן לפתור את המשבר, אבל קלוגהפט החליט לסיים את הסיפור בסטורי, והודיע בנימוס שהוא מוותר על התפקיד בשל "התנגדות גורמי חוץ". הליכוד הפסיד קמפיינר מוכשר, אבל הסיפור הוא לא זה אלא מה שעומד מאחוריו: מי שלא מסוגל לעבוד עם איש מקצוע שיש לו ידידים בצד השני לא יהיה מסוגל לדבר אל המצביעים שעל הגדר. גם להם יש חברים במחנה השני. אולי גם הם עצמם מסומנים כבוגדים.
