שבת, מרץ 8, 2025 | ח׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

גדעון דוקוב

עורך אתר מקור ראשון

פארסה ושמה חאן אל-אחמר: רק בג"ץ יכול לשים סוף לסיפור

ההתנהלות של מדינת ישראל ביחס לחאן אל־אחמר עברה מזמן את שלב הטרגדיה. השאלה היא אם שופטי בג"ץ יחליטו סוף־סוף לחייב את המדינה לשים קץ לסיפור, או שמא ייתנו דחייה נוספת וימשיכו להיות חלק מהפארסה

הימים ימי אלול תש"ף, בדיוק לפני שנתיים, תחילת ספטמבר 2020. שופט בית המשפט העליון נעם סולברג מפרסם את החלטתו בעתירה נוספת שהגישה תנועת רגבים נגד המדינה, בדרישה שזו תאכוף את צווי ההריסה והפינוי נגד המאחז הבלתי חוקי הפלסטיני הידוע חאן אל־אחמר. דבריו של השופט סולברג על בקשת המדינה לדחות את הדיון נשמעו נחרצים. "הבקשה לדחיית מועד הדיון – מביכה", פתח השופט סולברג את דבריו, במה שנראה כמו מסר ברור למדינה.

לאחר כמה פסקאות שגוללו את השתלשלות "סאגת פינוי המתחם", כלשונו, שנמשכת מאז 2009, התייחס סולברג לעתירה שהוגשה בנושא בספטמבר 2018, וכך כתב: "מקץ שנתיים ימים – אין כל חדש תחת השמש. אף שבאי כוח המדינה טענו לפנינו בעבר על קיומה של דחיפות, ואולי אף בהילות, ביישום החלטותיה, והגם שבית המשפט אפשר למדינה שוב ושוב ליישם את החלטותיה, דבר לא השתנה: מה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שייעשה"."עתה מבקשים באי כח המדינה לדחות את מועד הדיון – מועד שנקבע לבקשת המדינה, לאחר שפעם ופעמיים קודם לכן כבר נדחה הדיון, לפי בקשתה. את זאת לא נוכל לקבל. אכן, למדינה שיקול דעת בבואה לקבוע סדרי עדיפויות ועיצוב מדיניות; דווקא בשל כך עליה לכבד את הדברים היוצאים מפיה".בפועל, על אף הלשון החריפה, בסופו של דבר החליט סולברג "בנסיבות, בשל אילוצי השעה" לדחות את הדיון, ולתת למדינה עוד חודשיים להגשת תגובתה. התיאוריה הייתה נחרצת, הפרקטיקה מעט פחות.שנה עברה, ובספטמבר 2021 פרסם סולברג החלטה נוספת בשרשרת העתירות לפינוי חאן אל־אחמר. הוא הבהיר במפורש כי "קרב היום שבו לא נוכל עוד להשלים עם אי בירור העתירה, ונידרש להכרעה ברורה, לשבט או לחסד". הפעם ישב לצידו בהרכב השופט אלכס שטיין שהסכים לדברים, למול התנגדותו של השופט ג'ורג' קרא.

שנתיים בדיוק חלפו מאז אותה החלטה מתש"ף, וכפי שכתב השופט סולברג – "מקץ שנתיים ימים, אין כל חדש תחת השמש". עוד שנתיים. המדינה אומנם לא חזרה בה מהודעתה לבית המשפט על כוונתה "לממש את צווי ההריסה 'במועד קרוב'", אבל חאן אל־אחמר על תילו עומד. כאז כן עתה תנועת רגבים, בעיקשותה המבורכת, המשיכה בפניותיה לבית המשפט בדרישה שיכפה על ממשלת ישראל לקיים את החלטותיה ולממש את צווי ההריסה שהוצאו על פי חוק. המדינה, שהייתה אמורה להשיב לבג"ץ עד יום ראשון הקרוב מתי היא מתכוונת לפנות את המאחז הבלתי חוקי, הגישה בקשת דחייה נוספת. אכן "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שייעשה", כלשונו של סולברג.

זה שנים שהמאחז הפלסטיני הבלתי חוקי, החולש על נקודה אסטרטגית בכביש מספר 1 בדרך מירושלים לים המלח, רק הולך ומתרחב. המדינה לא רק אינה אוכפת את צווי ההריסה שכבר הוצאו למבנים הקיימים, אלא מעלימה עין מעשרות בתים בלתי חוקיים שנוספו במקום.

רפיון הידיים שמפגינים המנהל האזרחי, משרד הביטחון ומדינת ישראל מול חאן אל־אחמר, הוא הדוגמה המוכרת ביותר להפקרות שמתקיימת בכלל שטחי C. המחשה למדיניות הבלתי מוצהרת, שבפועל מאפשרת לפלסטינים לעשות ככל העולה על רוחם בחלקים נרחבים ביהודה ושומרון. עבור הרשות הפלסטינית זהו תיק דגל, סמל להצלחת התוכנית להשתלטות על הקרקע, בסיוע כלכלי של מדינות אירופה. הפער בין הדקדקנות שנוקטים שופטי בית המשפט העליון כלפי בנייה יהודית, ובין הסלחנות למפירי החוק הפלסטינים, בולט גם הוא במקרה הזה. מי שלא היססו להציב למדינה תאריכי יעד ברורים לסיום הריסת בתים של יהודים, נותנים הארכות על הארכות כשמדובר בערבים.

"ההיסטוריה חוזרת על עצמה פעמיים, פעם כטרגדיה ופעם כפארסה", אומר הפתגם הידוע שטבע קרל מרקס. ההתנהלות של מדינת ישראל ביחס לחאן אל־אחמר עברה מזמן את שלב הטרגדיה. השאלה היא אם שופטי בג"ץ יחליטו סוף־סוף לחייב את המדינה "לכבד את הדברים היוצאים מפיה" ולשים קץ לסיפור, או שמא ייתנו דחייה נוספת וימשיכו להיות חלק מהפארסה.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.