בפגישה שנערכה אמש (א') בין איילת שקד לניר אורבך, הודה האחרון כי מפלגת הבית היהודי איננה בעלת כוח אלקטורלי, אך החיבור בין המפלגה לבין שרת הפנים נצרך בשל המשקל הסגולי שלו.
ההסכם המסתמן בין יוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל ויו"ר הבית היהודי לבין השרה שקד הוא הסכם שישמור על עצמאותן של שתי המפלגות. שקד וברדוני החליטו לרוץ בבלוק טכני תחת מפלגת "הבית היהודי" בראשות איילת שקד עם האות המסורתית ב'.
אולם, מבין חברי המרכז בית היהודי – לא מעט גורמים מתנגדים לחיבור. בין חברי המרכז שקיבלו כוח רב בשנים האחרונות נמצאים בעלי אידאל ותיקים שמתעסקים בעיקר בטענות ומענות במקום להחיות את המפלגה המיתולוגית, רגע לפני שהיא נרמסת מתחת לגלגלי מערכות הבחירות.
ההתנהלות של אותם גורמים לא מפתיעה; ההיסטוריה מוכיחה שגם בימים האהובים ביותר של נפתלי בנט אף הצעה לא עברה חלק וזה היה אחד הטריגרים מבחינת בנט לקום וללכת. גם אירוע הכניסה של הרב רפי פרץ למפלגה כלל עימותים פיזיים. ניר אורבך מצדו, היה כותל הבקשות, ובימי חגית משה רוב הגורמים איבדו עניין בהחלטות המפלגה.
הבית היהודי שנמצאת בסקרים על 0.2% מול שקד שבסקר האחרון של דיירקט פולס עומדת על 2.4% לאחר הפרידה מהנדל, מתווכחת על מקומות ברשימה, משל הייתה מפלגת שלטון. שקד על פי ההסכם מקבלת מקומות 1,2,4 בעוד חברי מרכז המפלגה בבית היהודי דורשים לקיים ריץ' רץ' ברביעייה הראשונה.
לגורמים המתנהלים בצורה המנותקת מהמציאות ניתן לומר רק דבר אחד: רדו מהעץ. זה כנראה הכי טוב שתצליחו להגיע אליו, וגם זה בקושי רב. או בגרסה אחרת: עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ; מפלגה אחת שתצלח בקושי את אחוז החסימה עדיפה משתיים שיישארו תחתיו.
בתוך כך, נשמעות לא מעט טענות על הסיקור הנרחב שמקבלת אפיזודת פירוק השותפות של שקד והנדל וכן הדיווחים על המפלגה שמתחת לאחוז החסימה. הטענות הללו לא במקומן היות ומדובר בשני שרים מכהנים. התמודדות שלהם, גם אם כרגע מאיימת לזרוק עשרות אלפי קולות קריטיים למי מן הגושים לפח, יכולה בכל זאת להכריע את מערכת הבחירות.
