שלט הענק שנתלה אתמול בלב ירושלים ובו תמונתה של איילת שקד, האות ב', והכיתוב "הלב שלי בימין", מסמל את סופו של סיבוב פוליטי ארוך ומשונה שביצעה שקד בשנים האחרונות. כבר התרגלנו לפוליטיקאים שמשנים את עמדותיהם בהתאם לכיוון הרוח, אבל במקרה של שקד מודל 2022, הסיטואציה קיצונית במיוחד. בדרך כלל פוליטיקאים עושים את השינוי בין קמפיין לקמפיין. לפעמים רגע המהפך הוא שלב הכרזת התוצאות בבחירות. אך מצב שבו פוליטיקאי הופך את עורו באמצע מערכת בחירות הוא נדיר במיוחד. למעשה, ספק אם יש תקדים למה שעשתה שקד בשבוע האחרון, וגם אם יש, הוא בטח לא תקדים חיובי.
הרעיון של רשימת ימין מתונה, עם ארומה דתית-לאומית, שתיבנה סביב שרידי ימינה והבית היהודי היה יכול להיות מוצלח. כפי שכבר ציינו פעמים רבות, המערכת הפוליטית הנוכחית סובלת מלקונה משמעותית: קבוצת בוחרים ימנית גדולה, רובה (אך ממש לא כולה) ציונית דתית, שנעדרת בית פוליטי בו היא חשה בנוח. שקד האישה והפוליטיקאית, בצירוף המותג "הבית היהודי", היו עשויים להיות תחילתו של מענה מסוים לאתגר הזה, כמובן בהנחה שהיו מסוגלים לייצר רשימה חזקה, איכותית ואטרקטיבית למצביע מהז'אנר הזה. אולם, המועד שבו ניתן היה לגבש מהלך כזה חלף מזמן.
ראשית, ההכרזה של שקד "הלב שלי בימין", שבועות ספורים אחרי שהכריזה שלא תיתן יד לשום ממשלה שאיננה ממשלת אחדות, לא מרגישה אמינה. מאחר שלשקד רקורד מרשים כשרת משפטים, אולי מתאימה כאן אנלוגיה משפטית. כאשר עד מופיע בבית המשפט עם גרסה חדשה, שונה מהותית מזו שמסר במשטרה, נהוג לכנות זאת בשפת המשפטנים "גרסה כבושה" או "גרסה מתפתחת" (תלוי בסיטואציה המדויקת). מוסכמה שאין עליה עוררין היא שגרסה כזו איננה אמינה, גם אם העד מוסר אותה באופן קוהרנטי, ולא מסתבך בסתירות פנימיות בעדות. אמינות היא בין היתר תולדה של עקביות, שנעדרת לחלוטין מהמהלך של שקד. אמנם אנו עומדים בעיצומו של חודש אלול, אך חילופי המסרים של שרת הפנים מריחים כמו ניסיון נואש לשרידות פוליטית, הרבה יותר מאשר תהליך עמוק של הכרה בטעויות עבר, חרטה כנה וקבלה לעתיד.
אך לא פחות מכך, המהלך של שקד וברודני נדון לכישלון משום שבנקודת הזמן הנוכחית כבר לא ניתן "לאפות" אותו כדבעי. בשלב הזה כבר לא יוכלו השניים להביא לבוחר המתלבט רשימה מספיק מרשימה ומפתה. לא יהיה להם את הזמן, פחות מ-72 שעות לפני מועד סגירת הרשימות לבנות על חורבות "הרוח הציונית" בית יהודי מעודכן, גדול, משמעותי ומכיל, כפי שניתן היה לעשות לפני חודש וחצי, ואפילו לפני שבועיים. כל המהלכים הנוכחיים הם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. לא מהם תצמח הישועה. לכל היותר הם יהיו יעד לבזבוז כמה רבבות קולות.
