נפתח בעובדה שעשויה לצער כמה אנשים: מדינת ישראל היא לא הכוכב ה-51 בדגל ארה"ב, ולפי כל הסימנים לא עומדת להפוך לכזו.
למען האמת, אנחנו הרבה יותר דומים לאירופה. נכון, יש לנו כמה מאפיינים ייחודיים – אנחנו עם שחזר לארצו אחרי גלות של כמעט אלפיים שנה, ואין לנו כמעט ערים או כפרים בני יותר ממאה או מאה וחמישים שנה. מעטים מאוד בינינו חיים על אדמה שעוברת במשפחה כבר מאות שנים, והתרבות שלנו חדשה למדי ומעורבת מהשפעות מערביות ומזרחיות, מהמטבח ועד המוזיקה.
אבל המסורת שלנו כעם היא עתיקה, הרבה יותר משל האומה האמריקנית, שבמונחים של עמים היא צעירה למדי (אם כי בהחלט מפותחת יחסית לגילה). מהטקסים ועד הטקסטים, מהחגים ועד המבנה החברתי, וכמובן בכל הקשור לאמונה ולחיים הדתיים – כל אחד מאיתנו ממשיך מסורת של דור אחרי דור אחרי דור, שצמחה בשתי הדרכים שבהן מסורת צומחת: "מלמעלה", דרך ספרי הלכה וכללי פסיקה, ו"מלמטה", דרך המנהגים של הקהילות השונות, שבאופן לא תמיד מודע הרחיבו סעיפים מסוימים וצמצמו אחרים, ולאט-לאט הגדירו מה עיקר ומה טפל.
בוז שאינו במקומו
אחד הדברים שחזרו ברשתות החברתיות בשבוע שעבר אחרי שהמלכה אליזבת הלכה לעולמה, הייתה השאלה מתי הבריטים יניחו כבר לכל העניין המטופש הזה עם בית המלוכה. מלך זה כל כך ימי הביניים, הם לא מבינים שהתקדמנו?
בספר "לנבוכי הדור" (שכתב הרב קוק כשהיה רב קהילת בויסק שבלטביה, אך יצא לאור רק בשנים האחרונות, כמעט מאה שנים מאוחר יותר), מדגיש הרב קוק את חשיבות המסורת – ולא רק בעם ישראל. התכונה האנושית של היצמדות למסורת הלאומית שלך ונאמנות למקום שבו גדלת ראויה לשבח בפני עצמה, היא מעידה על כבוד לדורות הקודמים ולחכמה שלהם.
דווקא כבנים לעם עתיק ששומר על המסורת שלו האדיקות, לא הייתי ממהר לזלזל בעמים אחרים ששומרים על המסורת שלהם. נכון, יש מסורות קצת פחות מוצלחות, כאלה שקשורות בכיבוש ארצות אחרות ושעבוד כל יושביהן, אבל הנטייה הבסיסית צריכה להיות לשמר את המסורת ולא לחתור תחתיה.
לא אני הוא האיש שיסביר מה החשיבות של משפחת המלוכה לאומה הבריטית. בשביל זה צריך בריטי. אני רק מעיר שטענות מתנשאות על "שרידים מיותרים מהדורות הקודמים" לא מכבדות את הדובר. מסורת היא לא דבר שצריך למדוד בעלות מול תועלת כלכלית (אם כי בית המלוכה כנראה משתלם לאנגליה בגדול גם בתחום הזה), אלא במישור אחר לגמרי – מישור הזהות, הלכידות, הגאווה הלאומית. עמים נטולי מסורת יכולים לא להבין את העקרונות האלה, אבל מאנשים שכותבים בעברית אני מצפה לקצת יותר.
גם הטענה שבית מלוכה הוא רעיון גרוע כי הוא "לא דמוקרטי", שהרי הדם המלכותי עובר בירושה ולא בבחירות מסודרות, ראויה להתייחסות. ראשית, דווקא אנגליה היא דוגמה מרשימה לאופן שבו אומה עתיקה משנה צורת ממשל ועוברת ממונרכיה ואצולה לדמוקרטיה בלי שפיכות דמים. אני יכול לחשוב על כמה דוגמאות קצת יותר מדממות למעבר כזה. שנית, אין צורך להתייחס לדמוקרטיה כאל רעיון נשגב. כפי שאמר הבריטי היחיד בעת החדשה שהיה אולי יותר מפורסם מהמלכה המנוחה, דמוקרטיה היא בסך הכול צורת הממשל הכי פחות גרועה שעומדת לרשותנו. לשפוט רעיון רק לפי השאלה הזו, זו שוב הסתכלות מאוד שטחית, ותסלחו לי אבל אגיד שוב שגם די אמריקנית.
אנחנו ב2022 ואנשים עוד משתמשים בתבנית המטופשת הזו
וכל זה מתחבר איכשהו לתבנית המוכרת, המעצבנת והנפוצה להפליא ברשתות ובתקשורת – "לא יאומן שאנשים לא הבינו שאנחנו בשנת…" – המופנה כלפי כל מי שאומר משהו שלא מיישר קו עם השיח הליברלי העדכני ביותר. לא יאומן שבשנת 2022 עדיין מתייחסים אחרת לגברים ולנשים, לא מנגישים לנכים, לא מחתנים על פי ההלכה יהודייה וגוי וכן הלאה.
בהתחלה חשבתי שזה סוג של סלנג, אבל לאט-לאט ראיתי בדיונים שאנשים שמייחסים לנקודה הזו תוקף אמיתי. הם משוכנעים שאם חשבו על משהו מאוחר יותר, הוא כנראה נכון יותר. כאילו האנושות בהכרח מתפתחת, ולא התלהבה כבר פעמים רבות מרעיונות חדשים, וזרקה אותם לצד הדרך כשהבינה שהם בעצם לא היו כל כך מדהימים. בדיון אחד אמרתי שהעמדה של היהדות בנושא מסוים הייתה עד לפני דור או שניים נחלת הכלל, כלומר היא לא עד כדי כך מופרכת, והבחורה שהתווכחתי איתה גלגלה עיניים ואמרה: "אבל זה היה פעם, היום כבר הבינו שזה לא נכון". הבדל של עשרים שנה היה מבחינתה פער מוחלט וטיעון מכריע – משהו אחד היה מוסכם פעם והשני היום, לכן אין ספק שהשני הוא הצודק.
כמובן, עם חלק מהערכים האלה שחוסים תחת הטייטל הזה אני מזדהה, אבל לא בגלל שחשבו עליהם מאוחר יותר, פשוט כי הם נכונים.
בעוד פחות משבועיים נציין את ראש השנה, על פי מניין קדום בהרבה מאלפיים, עשרים ושתיים שנים. נתקע בשופר כמו שכתוב בתורה הישנה שכתובה על קלף בדיו, נאמר נוסח תפילה עתיק ופיוטים בני מאות שנים רבות, ועשרה ימים אחר כך נצום, כפי שעשו יהודים לאורך אלפי שנים. האופנות ילכו ויחזרו, ואנחנו נישאר, בין השאר בגלל שיש לנו כבוד למסורת שלנו ולערכים שלה.
