רונן בר, ראש השב"כ, נשא בתחילת השבוע נאום חשוב באוניברסיטת רייכמן בהרצליה. בטלוויזיה הבליטו מה שאמר על ההשלכות הביטחוניות של סכנת השסע הפנימי, שכפי שכבר נכתב פה לא מכבר אכן מטרידות אותו מאוד, אך ההבלטה הזו הבליעה עניינים חשובים אחרים בנאום. למשל, את רמזי תוכניתו למיגור הסכנות הקיומיות שהוא מזהה ברשתות החברתיות.בין השאר דיבר בר על "שילוב כוחות עם ענקיות הרשת לקביעת קוד אתי ורף ביטוי המאפשר למדינה ולרשת להתמודד ביעילות עם תופעות הסתה וקריאה לאלימות". האם מסתתרת פה הצעת שיתוף פעולה בין השב"כ לפייסבוק וטוויטר כנגד מפיצי דברי בלע מימין ומשמאל, ולא רק כנגד מסיתים פלסטינים? מה העוגן החוקי של שת"פ כזה? מי בדיוק ישרטט את קו הגבול שבין ביקורת (בוטה מאוד, נניח) להסתה? מן הסתם עוד יתפתח פה דיון נוקב בסוגיה כשהיא תבשיל מנאומים למעשים.והיה עוד עניין חשוב בנאום: אירועי יו"ש האחרונים. עוד לפני התקרית הקטלנית בצפון שומרון שבה נהרג רס"ן בר פלח מירי של אחד מאנשי אבו־מאזן, העניק ראש השב"כ הגדרה מעניינת למרחבי הרשות הפלסטינית. הוא דיבר על "הזירה הפלסטינית המפוצלת לפתח־לנד באיו"ש וחמאסטן ברצועת עזה".הפתח־לנד הוא כינוי גנאי ישראלי עתיק לדרום לבנון, בימים שבהם נשלטה על ידי ארגון הפת"ח של יאסר ערפאת ואבו־מאזן. הפת"ח עצמו נוסד ב־1965 כדי להשמיד את ישראל, אך לימים התפייס איתנו רשמית במסגרת הסכם אוסלו. כעת בר רומז שאין חדש תחת השמש. הפתח־לנד קם לתחייה בלב הארץ.
בשבוע הבא צפוי נשיא פתח־לנד, ניו־פתח־לנד, אבו־מאזן, לנאום בעצרת האו"ם, וכנראה לתבוע הקמת מדינה פלסטינית לאלתר. ראש השב"כ המליץ לו השבוע לשכוח מזה. הוא אמר בהרצליה כי אבו־מאזן "יידרש להבין שהמסגרת בעת הנוכחית מאפשרת לו התפתחות כלכלית ושיפור מרקם חיים וביטחון, ולא מעבר לכך". או במילים אחרות: למרות ובגלל החרפת המצב הביטחוני, ראש השב"כ כופר בקיומו של אופק מדיני. הוא מציע לאבו־מאזן להתמקד באופק הכלכלי במקום בהתססה עקיפה וישירה של השטח. "האלימות באיו"ש גואה", קבע בר, והתחייב לספק ככל יכולתו "שמיכת הגנה לאזרחי ישראל" מתוך לב השטח.
בעצם, זוהי תמצית המצב: אזורי יו"ש הם שמיכת ההגנה של ישראל, או לכל הפחות שכבת הגנה חיונית ביותר. קשה איתם, יהיה קשה פי כמה בלעדיהם. רעיון ההיפרדות מהם כסגולה להגברת הביטחון הוא מקסם שווא, שכבר טפח על פנינו בעבר.
השבוע לפני 29 שנים ייבאה ישראל ארצה את ערפאת ואבו־מאזן כדי שיחסלו במקומה את הטרור. איש מחסידי אוסלו לא דמיין אז שאחרי כשלושה עשורים ראש השב"כ ייאלץ להתייחס לאזורי יו"ש ועזה כאל פתח־לנד וחמאסטן. עכשיו, כשכולנו גם בוגריו של שלב מתקדם יותר בתהליך אוסלו, ההתנתקות, ברור שנסיגות אינן פותרות בעיות ביטחוניות, אפילו לא בעיות דמוגרפיות. עובדה שערביי עזה עדיין נכללים במאזני האימה של ארנון סופר. לא נפטרנו מהם כשכביכול נטשנו אותה. יותר מזה, מספר הפלסטינים בין הירדן לים רק יגדל אם חלילה תוקם מדינה פלסטינית על נחלת אבותינו בגב ההר, עקב נהירת "פליטים" פלסטינים מלבנון ומסוריה אליה. הצרה הביטחונית של ספטמבר 2022 עוד תתגמד לעומת הבעיות שיצוצו אז.
ברוך השם, זו צרה שצה"ל והשב"כ מתמודדים איתה באופן מרשים. לא במאה אחוז, כמו שאמר השבוע ראש השב"כ, לא בלי אבדות כואבות מעת לעת, אך בהצלחה מרבית ביחס לאילוצים הגיאוגרפיים והביטחוניים שהזמן גרמם. עד להודעה חדשה נגזר על כוחותינו להמשיך לעשות בעומק השטח מה שהם עושים שם עכשיו יום ולילה, בלי מורא ובלי נקיפות מצפון, אולי אפילו חזק יותר. האויבים המסוכנים שנלחמים בהם לא יסתפקו לעולם בג'נין או בשכם, כפי שלא הסתפקו בהטבות הטריטוריאליות שקיבלו מאיתנו בעבר. אם בכל זאת נתפתה להיטיב איתם שוב, הפתח־לנד יהפוך מכאב ראש ביטחוני לסרטן מפושט.
