הפשיעה בחברה הערבית המשיכה להשתולל. רצח של אם ובתה בלוד, רצח העיתונאי נידאל אגבאריה באום אל-פחם, ורציחות של צעירים ערבים בצפון כולם היו התוצאות המרות של מגפת האלימות השבועיים האחרונים. והזעם כלפי המשטרה הולך וגואה.
נציגי ציבור במפלגות הערביות שמו לב: במפלגת חד"ש ביקרו את המשטרה, ויו"ר מפלגת בל"ד, סאמי אבו שחאדה, אף הגדיל לעשות ופנה לאו"ם שיפעלו נגד "המדיניות הרשלנית והגזענית" של מדינת ישראל ביחס לפשיעה הערבית.
אין ספק שמשטרת ישראל כושלת בטיפול בפשיעה הערבית. אין ספק שיש הבדל בתוצאות בין הטיפול בפשיעה בחברה היהודית אל מול הערבית. אך להבדלים הללו ישנן סיבות עמוקות, כאשר המרכזית שבהן היא הקשר בין המשטרה לציבור והשפעתו על מיגור הפשיעה.
שיתוף הפעולה של הציבור עם המשטרה הוא חיוני לתפקודה, וכך גם היחס הציבורי אל פעילות המשטרה והרצון להתגייס לכוחות הביטחון. וחברי הכנסת הערבים שמבקרים את המשטרה גם עושים הכול כדי שיחס הציבור הערבי כלפיה לא ישתנה.
במפלגת בל"ד היחס לערבים שמשרתים במשטרה הוא כאל בוגדים. זכורה הפרשייה של חברת הכנסת חנין זועבי, שהורשעה ב-2016 בהעלבת עובדי ציבור – השוטרים הערבים איהאב חדאד ובושור עמאר. "צריך לירוק להם בפרצוף", אמרה זועבי. "אלה שמעידים נגד בנינו ובנותינו, אלה שמשתפים פעולה עם המדכא נגד בני עמם, צריך לנקות איתם את הרצפה. לא ללחוץ להם את היד, ולא ניתן להם להיות בינינו, ושיפחדו מאיתנו. שיפחדו מה'שבאב' שנעצרים על סמך המידעים שהם שולחים, אלה הם שמוסרים מידע למשטרה, שלפיו עוצרים את הצעירים שלנו ואת בנותינו. בשיא החוצפה עומד כאן בינינו בשיא החוצפה".
זועבי הציגה אז את עמדת בל"ד, שלא השתנתה מאז במאומה. מבחינתם, שירות במשטרה הוא למעשה שירות מדינת ישראל. זו בגידה. ערבי שמתגייס למשטרה בהכרח ייאלץ לפעול נגד עמו, ועל כן מי שמתגייס הוא משתף פעולה ובוגד.
היחס לא כל כך שונה בחדש. יו"ר הרשימה איימן עודה קרא בעבר לשוטרים ערבים לזרוק את נשקיהם: "אני אומר לאלה שהתגייסו שהם מיעוט קטן – בין אחוז עד אחוז וחצי – תזרקו את הנשק שלכם בפרצוף שלהם. אנחנו לא צריכים להיות איתם, לא להיות חלק מהפשע הזה. זו בושה שצעיר ערבי או הוריו של צעיר ערבי מסכימים להתגייס ולשרת בזרועות הביטחון שהם למעשה כוחות הכיבוש".
לאחר ההתבטאות הזו ניסה עודה להנמיך את הלהבות כשטען בהארץ שדבריו נסובו על שירות בכוחות הביטחון במזרח ירושלים דווקא. אבל תלמידיו של איימן עודה הפנימו היטב את דבריו. כל שירות במדינת ישראל, בין אם זה במשטרה או אפילו שירות לאומי, צריך להתקבל בהפניית עורף מצד החברה הערבית. צעירים מהמפלגה הקומוניסטית בצפון העלו כרזות ברשתות החברתיות שטענו שכל שירות שיש בו סיוע למדינה הרי הוא כבגידה במטרות הערביות. אפילו שירות במד"א, עזרה להצלת חיים בחברה הערבית, נתפס על פי פעילי מפלגת חד"ש כבגידה.
אם השוטרים הם "גורמים עוינים", ואסור להתגייס לכוחות הביטחון, ואסור לקחת חלק בביטחון השוטף על האזרח הערבי – המשטרה, אפילו מד"א הם האויב – כיצד אפשר להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית?
מנהיגי הציבור הערבי מחנכים את צאן מרעיתם שהמשטרה היא האויב ואז מתפלאים שהפשע גואה, שאף אחד לא רוצה להעיד במשטרה נגד עבריינים, שמעלימים ראיות מזירות פשע, שקשה עד בלתי אפשרי לפצח תיקי רצח.
אולי לפני שהם מגישיפ תלונות לאו"ם על הפשיעה בישראל, כדאי שחברי הכנסת הללו יעודדו את בני החברה הערבית להתגייס למאבק באלימות. זה אומר להפסיק להתייחס לשירות במשטרה כאל בגידה באומה הערבית, לעודד שיתופי פעולה עם המשטרה וכוחות הביטחון באופן מוצהר וגלוי. זה יציל חיים ויוציא את החברה הערבית מהבור הנוראי שהיא מצויה בו. בינתיים, הם עושים בדיוק ההפך.
