ביום אחד של לחימה, יום שני, ה-12 בספטמבר השנה, נהרגו 105 חיילים ארמנים ו-71 אזרבייג'נים בהסלמה האחרונה של האלימות בין שתי המדינות שפרצה לאחר שכוחות ארמנים תקפו את אזרבייג'ן באזורי הגבול דשקאסן, קלבאג'אר, ולצ'ין. על פי מקורות אזרבייג'נים, הסיבה לסכסוך הפעם היו חיילים ארמנים שעסקו ב"מבצעי חתרנות בקנה מידה גדול" באמצעות פריסת מוקשים ונשק.
שתי המדינות הסכימו על הפסקת אש בבוקר יום שני, במטרה לסיים את פעולות האיבה, אך זו התמוטטה אחרי דקות ספורות. כרגע התחדשה שם הפסקת האש, אך אין לדעת כמה זמן תימשך. מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן הכריז כי ארה"ב "תדחוף להפסקה מיידית של הלחימה ולהסדר שלום" בין שתי המדינות.
ארמניה הפעילה אלימות נגד אזרבייג'ן פעמים רבות מאז תום מלחמת קרבאך בת 44 הימים שהסתיימה ב-27 בנובמבר, 2020. ההפרות החוזרות ונשנות מצד ארמניה של הסכם הפסקת האש מהוות את המכשול הגדול ביותר לכינון שלום קבע באזור דרום הקווקז. ללא תיווך יעיל, הפרות הפסקת האש והמתחים המוגברים מאיימים להצית מחדש עימות צבאי בין שתי המדינות ולערער את היציבות באזור.
מכיוון שאזרבייג'ן מספקת כמויות נכבדות של נפט וגז למרכז אסיה ולאירופה––כ-800,000 חביות ליום––עלולה הלחימה בין שתי המדינות לפגוע בלקוחותיה של אזרבייג'ן. באוקטובר 2020, טענה אזרבייג'ן כי צינור הנפט הענק באקו-טביליסי-צ'יהאן, המחבר את שדות הנפט שלחוף הים הכספי עם עיר הנמל הטורקית צ'יהאן, הותקף ע"י הארמנים. היום רוסיה מחויבת להגן על ארמניה, וטורקיה הבטיחה לעמוד לצדה של אזרבייג'ן. במקרה של סכסוך אזורי אסור לשכוח כי באיראן חי מיעוט אזרבייג'ני גדול, מה שעלול להגביר את המתיחות ולהקשות על שמירת השלום באזור.
למרבה הצער, רבים במערב הראו כבר שהם לא מבינים את המציאות בשטח בגבול בין אזרבייג'ן וארמניה והעדיפו להכפיש את באקו בעקבות סבב האלימות האחרון, בעיקר כי יותר ארמנים מאזרבייג'נים נהרגו שם, מה שמזכיר לא מעט את משוואות הנפגעים שמציגה התקשורת העולמית בעימותים בין ישראל לארגוני המחבלים ברצועת עזה. אזרבייג'ן, כמו ישראל, חזקה מאויבתה מבחינה צבאית ולכן עליה מטילים אחריות בלעדית להתפרצויות האלימות.
השימוש בקריטריונים כאלה הוא בעייתי ביותר, שכן כאשר בוחנים אובייקטיבית את סבב האלימות האחרון, ברור שארמניה ולא אזרבייג'ן היא שנושאת באחריות לעימות.
כפי שציינה העיתונאית האזרבייג'נית אנסטסיה לאוורינה, "חמושים ארמנים פעלו ישירות לערער את המצב בגבול. כבר הוכח שארמנים פתחו במלחמה הזו". היא הצביעה על כך שהרבה מידע מוטעה מופץ על אירועי ה-12 בספטמבר 2022. לדבריה, "הפזורה הארמנית אפילו השתמשה בתמונות של אזרחים אזרבייג'נים מיוסרים במלחמת קרבאך השנייה והציגה אותם כארמנים במהלך הלחימה האחרונה". למרות זאת, היא אומרת, "מדינות רבות מאשימות את ארמניה בסכסוך שכן היא מסרבת לחתום על הסכם השלום ולהתחיל בתהליך של סימון הגבולות בינה לבין שכנתה".
לדברי לאוורינה, "מדינות ברחבי העולם קוראות לשלום אבל אנשים צריכים להבין שיהיה שלום רק כשההסכם ייחתם, הגבולות יותוו, והחמושים הארמנים ייסוגו מקרבך. זה היה חלק מההצהרה המשולשת שנחתמה בין אזרבייג'ן, ארמניה ורוסיה, אך הארמנים מסרבים לציית לה. אף מדינה לא תסכים להרשות לחיילים זרים לשהות בתחומה".
היא הוסיפה שאזרבייג'ן רק מגינה על עצמה: "ממשלת אזרבייג'ן עשתה כמיטב יכולתה לייצב את המצב. עשינו הכל כדי להרחיק את האויב מעמדותינו. אנחנו מוכנים להילחם על הרצף הטריטוריאלי שלנו ולא ניתן לאף אחד לתקוף אותנו. השתלטנו כבר על כמה בסיסי פולשים, כמה בסיסים ארמנים נהרסו כליל, והצבא יעשה כמיטב יכולתו כדי למנוע פרובוקציות עתידיות. הקהילה הבינלאומית חייבת, לראשונה מזה שלושים שנה, להטיל את האחריות על הממשלה הפלילית הזו. ספגנו לא מעט קורבנות. חיילים אזרבייג'נים נהרגו על הגנת אדמתם. לא ניתן לאף אחד לקחת אפילו סנטימטר מהמולדת שלנו".
פרופסור נורסין גוניי, חברת המועצה המייעצת של מרכז דונה גרציה לדיפלומטיה בישראל, הכריזה כי "אין ספק שהארמנים התחילו את הסכסוך הזה. הצד הארמני עוסק בפרובוקציות והצבת מכשולים בפני חתימה על הסכם שלום. אנו מצטערים מאוד על אובדן חייהם של חיילי אזרבייג'ן המגינים על זכויותיהם לאדמות שהאו"ם הכיר בהן כחלק מאזרבייג'ן במסגרת ארבע החלטות של מועצת הביטחון. למרבה הצער, הקהילה הבינלאומית לא עומדת לצד העם האזרבייג'ני".
לדבריה, "ארמניה צריכה לכבד את הגבולות שנקבעו במסגרת הסכם השלום. למרבה הצער, ברחבי העולם אנשים כל כך מרוכזים באוקראינה שהם שוכחים מה קורה במקומות אחרים. גם מה שקורה בקווקז מסוכן ועלול לעורר סכסוך שיערב מעצמות גדולות כמו באוקראינה. אני מקווה שבעלי בריתנו במערב יתחילו לשים לב למי באמת אשם בהתפרצות האחרונה".
גם הקהילה הרוסית באזרבייג'ן גינתה בחריפות את פעולות ההנהגה הארמנית וקראה לקהילה הבינלאומית להטיל אחריות על ארמניה: "אנו קוראים לקהילה העולמית ולהנהגת הפדרציה הרוסית שצבאה שומר כעת על השלום בקרבאך לקרוא לארמניה לעמוד בכל ההסכמים ולהפסיק את כל הפרובוקציות הצבאיות באזור. נכון לעכשיו, צבא אזרבייג'ן נמצא בשליטה מלאה על המצב לאורך הגבול, אך עם זאת, יש צורך להרגיע את מבקשי הנקמה הארמנים הצמאים לדם טרי".
