בחירות 1977 ידועות כבחירות בהן התרחש המהפך, אך בבחירות אלה התרחש אירוע מעניין נוסף: בישראל התמודדה לראשונה מפלגת צעירים, 'הדור החדש – תנועת הצעירים של ישראל'. התמיכה בה הייתה שולית, בדומה ל'מפלגת הגמלאים והקשישים בישראל' ש-4 שנים מאוחר יותר תקבל מספר זעום של קולות. ובכל זאת, שתי אלו הרימו בישראל את הדגל של מפלגות 'גיל'.
מפלגות תחת תיוג של גיל אינם דבר נדיר, לא בישראל וגם לא בעולם, אך ההצלחה שלהם חלקית ושונה בין מדינות. בעוד שמפלגות גמלאים מצליחות לעיתים להגיע להישגים אלקטורליים, מפלגות צעירים אינן מצליחות להבקיע את חומת הקלפיות.
באופן תאורטי, מפלגות קמות סביב ארבעה גורמים. הראשון – 'חסר', כלומר מצוקה כלכלית, חברתית או רעיונית המתורגמת לתביעות פוליטיות. הגורם השני הוא 'הזדמנות פוליטית' – אפשרות חוקית ושיטת בחירות מיטיבה. בישראל פשוט ואף זול להקים מפלגה ושיטת הבחירות היחסית והארצית מאפשרת הזדמנות להשלים את אותו 'חסר'. גורם השלישי הוא משאבים ולא רק כאלו כספיים אלא גם אנושיים. קבוצת אנשים רחבה דיה שיש בידה לתרגם את ההזדמנות הפוליטית לכדי הצלחה אלקטורלית. הגורם הרביעי הוא "זהות משותפת", וכאן עשוי להיות נעוץ הקושי לקיומה של מפלגת צעירים בישראל.
פרופ' יעל ישי מציעה כי הסיבה לכך להצלחת מפלגת גמלאים אל מול מפלגות צעירים שמתקשות יותר, היא דווקא היעדר זהות 'גמלאית' אצל הגמלאים בישראל, והם מזוהים יותר עם מחנות פוליטיים או חברתיים אחרים. במידה רבה ניתן לראות כי דבר דומה קיים גם אצל צעירים בישראל. אין זהות צעירה בישראל שמתגברת על מתחים ושסעים פוליטיים אחרים. באופן רחב יותר, אף כלל לא ברור אם שאר הגורמים הנדרשים עבור קיום מפלגה מתקיימים. הרי אותו 'חסר' שבשמו מבקשת להיבחר מפלגת 'צעירים בוערים', כמו דיור, שכר או תחבורה, הן בעיות המתקיימות ברצף של קבוצות אוכלוסייה וגיל. אין את ייחודיות ה'חסר' שהיא אינהרנטית לקיומה של מפלגה.
היסטורית, במשך שנים המפלגות הממוסדות גייסו לשורותיהן מטות נוער ומטות צעירים למען הפעילות הפוליטית שלהן. בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים היסטוריים המראים על ההשפעה של תאי הסטודנטים של 'תנועת החרות' על המהפך הפוליטי, כך שיש לקבוצה זו השפעה, אך לא השפעה כמפלגות עצמאיות. בבחירות 2009, רצה מפלגת "צבר" שביקשה לייצג את הצעירים בישראל, אך קיבלה אלפי קולות בודדים. יושב הראש של אותה מפלגה, בועז טופורובסקי, נבחר לכנסת בבחירות לאחר מכן ברשימת "יש עתיד". ואולי גם זה חלק מהמטרה של הדר מוכתר. לכנסת הקרובה היא לא תתמודד, מכיוון שהיא בת 20 והחוק מציב מינימום בדמות גיל 21 על מנת להיבחר, אך העתיד פתוח.
האם מפלגת הצעירים הנוכחית תצליח להפתיע בבחירות הקרובות? כמובן שאין נבואה בידי. המקרה החריג של מפלגה עם רקע של גיל שהצליחה לשבור את תקרת הזכוכית בישראל היא מפלגת 'גיל'- מפלגת הגמלאים. בבחירות 2006 הביאה הישג בלתי רגיל של שבעה מנדטים ברגע ייחודי של קריסת המפלגות הגדולות, בצל המפץ הפוליטי בהקמת קדימה, ותחושת שעמום מהפוליטיקה. היה בבחירתם מה שכינה פרופ' ברוך זיסר 'רגע של אסקפיזם'. האם 'צעירים בוערים' יצליחו לשחזר זאת? ימים יגידו.
