"חטאנו לפניך" – חידוש מרתק, למה דווקא תפוח …
שאלה כנראה הזויה, אבל תכל"ס תחשבו על זה, למה צריך את התפוח שהוא בכלל חמוץ? הרי הדבש מספיק מתוק.. אז פשוט שאלתי. גם הפעם התשובה הגיעה מיד, וכרגיל פתאום הכל ברור ומופלא, ואני מבין מה יש לנו לקחת, ללמוד לשנה החדשה. אני משתדל ליישם ומעביר אליכם, באהבה.
סיכום ומאזן שנתי – מהאדם הראשון ועד היום
ממש מההתחלה, היום בו נברא אדם הראשון היה א' בתשרי ובאותו היום חטא ועמד בדין. "אמר הקב"ה לאדם: "זה סימן לבניך. כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס(קיבל חנינה), כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס. ומתי? "בחודש השביעי באחד לחודש" הוא ראש השנה, יום הדין.
החטא הראשון עלי אדמות: יוהרה, לשון הרע וצרעת
אם נשאל אדם ממוצע מהו היה החטא הראשון עלי אדמות סביר שנענה "אכלו מפרי עץ הדעת" . אך היה חטא משמעותי מאוד שקדם לו. בעוד הציווי לאדם היה לאכול מעץ הגן ואסור לאכול מעץ הדעת טוב ורע, מגיע הנחש, ומציג תמונה קשה לפניו אסור לאכול מכל העצים! וממשיך הנחש ואמור שכל האיסור לאכול אינו שיש סכנת מוות אלא סיפור כיסוי של האלוקים, ואם תאכלו תהיו כאלוקים "ונפקחו עיניכם; והייתם, כאלוקים, יודעי, טוב ורע."
הנחש דיבר "לשון הרע "וכל זה התרחש לפני הביס הראשון, ו"בזכותו" .. הנחש הקדמוני חלוץ לרעה, תפש את המקום הראשון לחטא עלי אדמות. וכל כך למה? שלמה המלך מונה את שבעת החטאים והחטא הראשון הוא "עיניים רמות"(משלי ו' טז), יוהרה / גאווה/ שחץ. הנחש רצה את כל מה שהיה לאדם – האשה, הכוח והמעמד ולכן נענש בהשפלתו –"על גחונך תלך". שיעור ראשון : ענווה על פני יוהרה.
על חטא לשון הרע מגיעים נגעי הצרעת. כך במשה רבינו, במרים הנביאה ובגמרא "אמר ריש לקיש: למה כתוב "זאת תהיה תורת המצורע"? כיוון שהוא זו תהיה תורתו של מוציא שם רע". (ערכין טו:)
כל צבעי הצרעת שמתגלמים בתפוח
צבעי הצרעת במקרא הם לבן אדום צהוב וירוק, אך יש קשר בין צבעי הצרעת למראה פניו של האדם עליו דובר לשון הרע: הלבן, מבטא את רגש הבושה ומפורסם הביטוי מהתלמוד "המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא. "האדום כאבן האודם ומבטאת את הסומק בפניו של אדם שנתפס בקלקלתו, וניתנה לשבט ראובן על שהאדימו פניו שבלבל את יצועי אביו. ירוק בהיר מבטא אדם שהוריקו פניו בלשון כעס ורוגז, כך אבן הפטדה הירקרקה ניתנה שבט שמעון בירוק בהיר על שהוריקו פניהם בחטא שזנו אחרי בנות מואב, ובמרים הנביאה "ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם". והצהוב מבטא מכלול רגשות, כמבוכה, אכזבה, ובושה. כך נאמר על רשב"י "שנתכרכמו פני ר' שמעון" פירושו 'נצבעו בגוֹן הכַּרְכֹּם' – התבלין הצהוב.
צבעי הצרעת לבן אדום, ירוק, צהוב כולם מתגלמים בצבעי התפוח. ונבין איך הכל מתחבר.
למה דווקא תפוח? יוהרה לעומת תפילה.
התפוח, או שדה התפוחים (חקל תפוחין קדישין) מופיע בכתבי הזהר והאר"י כחיבור בין השכינה הקדושה לעולמות העליונים., כך גם "תחת התפוח עוררתיך" בשיר השירים. אך מסתבר שיש שני צדדים לתפוח כך לומר הזהר על שני הצדדים שבתפוח, התפוח המחובר לה' ולקדושה ממנו, ויש תפוח המזוהה עם הצד האחר, האפל, המכונה הסיטרא אחרא. לתפוח שורש ת.פ.ח וגם בצורתו ה"תפוחית" הוא בעל נפח ונראה כמנופח. כל זה יכול להעיד על מידת היוהרה אך מאידך גיסה פנים התפוח הוא לבן בהיר המעיד על טוהר הנשמה וכבגדי כהן גדול ביום הכיפורים.
הניגודיות בין הקליפה הצבעונית והנפוחה לבין צבעו הפנימי שכולו לבן הוא כמשל האדם בפנימיותו, בנפש האלוקית שבו, למול הגשמיות שבנפש, היא הנפש הבהמית. וכל מהות קיומנו היא להביא לחיבור שני צדדים אלה בנפש האדם למדרגת אהבה רבה הנקראת בלשון התניא "אהבה בתענוגים".
על דרך זו נעשה גם החיבור בעם ישראל בתכונה אחת נדירה ביותר עוד מימי בראשית. ענווה, כאומר "אין העיקר שייך בי". כך תפילה מהשרש ת.פ.ל. שהאדם העומד בתפילה עושה עצמו תפל לשכינה , ומתייחד עם תפילת הציבור לבורא באחדות ובשלמות. כך נאמר בתפילות ראש השנה "ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" ,כך בירושלמי "כל ישראל גוף אחד הן"
אמרנו שלשון הרע נולד ממחשבת יוהרה – אני הכי חשוב, אני במרכז. תחשבו כמה אתם פוגשים כאלה ביום? כמה מאבקי כוחות על יוהרה ושררה? האם לא היה נקי יותר בלי רעה חולה זו? מסביר התניא "העושים גופם עיקר ונפשם טפלה, אי אפשר להיות אהבה ואחווה אמיתית ביניהם אלא התלויה בדבר". כל עוד האדם עושה עצמו עיקר לא יתכן שתתעורר בו אהבת הזולת. לא יעשה אגודה אחת. לא תהיה כללות ישראל.
אז למה התפוח בדבש?
התפוח מסמל מחד בקליפתו, צורתו ובצבעיו את היוהרה, את לשון הרע וצבעי הצרעת, ומאידך את הלובן הנקיות והטוהר של נשמת האדם, ושל כנסת ישראל.
הטבילה בדבש כמוה כטבילה במקווה, בביטול היוהרה למדרגת תפל. "אני אינני עיקר"
מעלת הדבש היא כפולה, צבע הזהב בקבלה מסמל את מידת הדין כך הדבש מסמל את הדינים יחד עם תכונת המתיקות של הדבש. ביום הדין הדבש מסמל את המתקת הדין.
לסיכום, איך הכל מתחבר לתיקון אחד?
ביום הדין, היום בו התגלגל החטא הראשון, אנו לוקחים את התפוח וטובלים אותו בדבש.
על ידי טבילת התפוח אנו מבטאים את ביטול מחשבת היוהרה והגשמיות, ולהתייחד בכנסת ישראל,
אנו צובעים את קליפת התפוח בדבש הזהוב ובכך ממתקים את הדינים ביום הדין.
בכך אנו מתקנים את החטא הראשון עלי אדמות ותיקונו תיקון עולם.
*אין לומר שהתפוח הוא פרי עץ הדעת טוב ורע , אלא הנחש אדם וחווה טעמו את טעמו של החטא הראשון – לשון הרע ומתגלם במאפייני הצרעת והתפוח, ועל זה אנו באים לתקן בליל ראש השנה.
ומה יש לנו לקחת לשנה החדשה לאומה הישראלית?
יש לנו עם נפלא, חכם, אמיץ, הבוחר באור ומפיץ אור יקרות, נתחיל מהרגע הראשון ביום הראשון בשנה – נחשוב טוב ונדבר טוב, נאהב איש את אחיו "לרעך כמוך", ונתאחד כולנו ב"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
ונזכה סוף סוף לראות בתיקון עולם.
