"אני לא חושב שהטור הזה יעזור", כך פתח את השיחה איתנו יבואן בינוני מתחום המזון, המעריך שמשרד הבריאות אחראי באופן ישיר ל־25 עד 30 אחוז מיוקר המחיה. "אולי אנשים ידעו קצת יותר מה קורה, אבל הדי־אן־איי של המשרד לא ישתנה". הוא ביקש גם שלא נפרסם את שמו, מחשש לנקמת פקידי המשרד. "יש פנקסנות", טוען האיש. "בפעם הקודמת שדיברתי בתקשורת לא שחררו לי סחורה ושלחו אותי לכל מיני בדיקות סרק. שילמתי אלפי שקלים כי פתאום הם גילו שהגודל של הכיתובית על המוצר (הסימון התזונתי, י"ש) היה חצי מילימטר פחות. הם על השאלטר. פקיד קטן יכול לעשות נזק של מאות אלפים. ושלא תחשוב אחרת, כל העלות הזאת מגולגלת אל הצרכן. שום דבר לא נשאר אצלנו".
הבעיה היא שחלק מהטיעונים של משרד הבריאות שמסבירים מדוע צריך לשמור על התקן הישראלי הייחודי נראים תמוהים למדי. ראשית, המשרד מודה כי לא ערך בדיקה מקיפה והשוואתית לתקינה הקיימת בעולם, והוא מנמק זאת במחסור בכוח אדם מקצועי ובזמן. לגבי חלב פרה, למשל, חוקרת מאגף התזונה כתבה שיש צורך להעשיר חלב פרה בישראל בוויטמין A ובוויטמין D מפני שיש מחסור בוויטמינים אלו אצל בני 55 ומעלה. בנוגע לשמן הזית, תקן ישראלי "צעיר" שעודכן ב־2017, נכתב שאי אפשר לוותר עליו בשל יתרונותיו הבריאותיים והבדלי האקלים בין אירופה לישראל. פקיד משירות המזון הוסיף במכתב מיוחד שהוא חושש מזיופים שיפגעו בתעשייה המקומית. לגבי לחם מלא נטען שהתקינה הישראלית מספקת ודאות לכך שמוצר בשם זה עשוי מ־100% קמח מלא, ורק כך כלל סגולותיו קיימות.
התקן העוסק בבירה קובע שאפשר לקרוא לה "חזקה מאוד" רק אם יש בה יותר מ־9% אלכוהול, ו"נטולת אלכוהול" רק אם יש בה פחות מחצי אחוז. הוא כולל גם דרישה שהבירה תשווק בזכוכית, פלסטיק או מתכת העומדים בתקן. מלח מיובא מאירופה פסול לשיטת משרד הבריאות משום שאין בו תוספת יוד, שחסרה לדבריו לציבור הישראלי. בקיצור, גם משרד הבריאות אינו טוען שצריכת חלב, שמן, בירה או לחם מלא שעומדים בתקן האירופי מסוכנת בריאותית, אבל הוא מתנגד להתרתה בישראל כדי להשיג מטרות אחרות שהמשרד דוגל בהן.
אלעד מלכא, האינטרס שלנו: "משרד הבריאות לא הפנים את שינוי התפיסה ברפורמת הייבוא. ועדת החריגים צריכה להעמיד אותו במקום"
"משרד הבריאות לא הפנים את שינוי התפיסה ברפורמת הייבוא", אומר אלעד מלכא, מנכ"ל "האינטרס שלנו". "ועדת החריגים צריכה להעמיד אותו במקום ולדאוג להורדת יוקר המחיה". ההכרעה בסופו של דבר תהיה של יושב ראש רשות הרגולציה החדשה במשרד ראש הממשלה, יואל בריס, שעומד גם בראשות ועדת החריגים לתקני מזון. החוק מחייב אותו להחליט מה יעלה בגורלם של התקנים עד 1 באוקטובר, כלומר, למעשה ההכרעה בין דרישות משרד הבריאות לדרישות הארגונים הליברליים אמורה ליפול עד יום חמישי. בבית משפחת בריס ישברו את צום גדליה בהחלטות דרמטיות לגבי עלות סל הקניות לחג בשנה הבאה.
העובדה שיישום הרפורמה מוטל על גורם מחוץ למשרד הבריאות, נחשבחת בעצמה לבשורה. בימים אלה מלאו שש שנים ל"רפורמת הקורנפלקס", שאושרה בקול רעש גדול ובציפייה שתוריד את מחירי המזון. בפועל, הם עלו. הליכי הייבוא של מזון "יבש" אכן הפכו קלים יותר, אבל הרפורמה כללה אבחנה בינו ובין מזון "רגיש", ובמשרד הבריאות מחזיקים רשימה אימתנית של מזון שנחשב רגיש. מהו מזון רגיש? זה בדיוק העניין. בשונה מכל מדינה מתוקנת, למשרד הבריאות הישראלי אין הגדרה חד־משמעית לכך, ולא ברור כמה אחוזי חלב או ביצים צריך כדי שהוא ייחשב כזה. למרות הבטחותיו לצמצם את הרשימה, בפועל שירות המזון של המשרד הקטין אותה בשנים שחלפו אך במעט.
רפורמת הייבוא הנוכחית מחריגה מראש מוצרים כמו בשר טחון או חלב גולמי, אבל לשרי הבריאות והכלכלה יש סמכות לבטל את ההחרגה. בגדול, הרעיון הוא להפוך את הפרדיגמה. במקום שהיבואנים יידרשו לנפק שלל אישורים ובדיקות כדי לקבל היתר לשווק את המוצרים, הרפורמה מאפשרת ייבוא על בסיס הצהרה ומטרתה להקל את התהליך ולייעל אותו, חוץ ממקרים שבהם יתברר אחרת. אלא שכאמור, בקרב היבואנים שוררת ספקנות גם לגביה. "נער הייתי וגם זקנתי בתחום הזה", אומר לנו יבואן בינוני, "אתה יכול לעשות איזו רפורמה שתרצה, אבל מספיק שיהיה איזה פסיק שכפוף למשרד הבריאות – תקעת את כל השרשרת".
שכר רגולציה כנגד הפסדה
בחודשים האחרונים מתריעים בלשכת המסחר על פקק קשה בנמלים. לא זה של האוניות, שהצטמצם בינתיים, אלא של מחסני משרד הבריאות. מוצרי מזון מיובאים מגיעים בדרך כלל מחו"ל במכולות. כשהם נכנסים לארץ הם חונים ב"תחנות הסגר" של משרד הבריאות, הממוקמות סמוך לנמלי הים. בלשכת המסחר מתריעים כי קבוצה קטנה במיוחד של אנשי משרד הבריאות עוסקת במאות בקשות של יבואנים לשחרור הסחורה. כך נוצר צוואר בקבוק שגורם לעיכוב של שבועיים־שלושה, עד שאפשר לשחרר את המוצר.
העלויות כפולות ומכופלות. יבואנים משלמים "כ־300 שקלים למכולה לכל יום אחסנה, ואם המוצרים צריכים קירור זה יכול להגיע גם ל־600", כך לדברי יבואנים ששוחחו איתנו. המחסור העולמי במכולות גורם לעלויות ההשכרה מחברות הספנות להגיע לכ־60 דולר ליום. כל זה בזמן שמשרד הבריאות מחייב את היבואנים להחזיק מחסן משלהם, שעבר גם הוא בדיקות קפדניות. רק לאחר שהמזון משוחרר מתחנת ההסגר הוא נפרק מהמכולה ועובר למחסן הפרטי, ואז מתחילה סאגה שלמה של בדיקות בטיחות־מזון על פי דרישת אנשי המשרד, לפני שמותר לשווק את המוצרים. העלויות הללו, חלקן מיותרות, מגולגלות אלינו הצרכנים במחירי המזון.
יש בתחום הזה גם שלל אבסורדים קטנים. למשל, בדיקות של מים מינרליים מיובאים מתבצעות במעבדה של משרד הבריאות בחיפה, שאיננה מחוברת למערכת המחשבים של תחנת ההסגר. כך היבואנים נדרשים להעביר את תוצאות הבדיקות באופן פיזי אל תחנת ההסגר כדי לשחרר את הסחורה. בדרך כלל, מספר יבואן בענף, מזמינים מונית במיוחד כדי להעביר את הטופס לתחנת ההסגר.
גם רפורמת התמרוקים, שאמורה להיכנס לתוקף עם רפורמת המזון, נתקלת בקשיים שמערימים פקידי משרד הבריאות. עד לרגע זה, חודשיים לפני היישום המיועד, לא פרסמו במשרד את המנגנון שבמסגרתו יתאפשר ייבוא מקביל של מוצרי טואלטיקה וטיפוח, היקרים בישראל באופן חריג. שר האוצר אביגדור ליברמן התרעם בשבוע שעבר בכנס כלכליסט: "משרד הבריאות עוצר כל רפורמה. את רפורמת ייבוא התמרוקים והטואלטיקה יכולנו לעשות כבר ביוני, אבל שר הבריאות עמד על הרגליים האחוריות, ואני שומע קולות משם שאין להם מספיק תקנים ולא משלמים להם מספיק ולכן הם לא מתארגנים ל־1 בינואר. זה מהלך לטרפד את הרפורמה במוצרי הטואלטיקה וההיגיינה שעולים בארץ כפול, וזה בלתי נסבל". עושה רושם שמבחינת משרד הבריאות זה דווקא נסבל מאוד.
בחוק ההסדרים האחרון היה ניסיון להטמיע בממשלת ישראל הליך פשוט ויעיל שנקרא RIA, ראשי התיבות Regulatory Impact Assessment, או בעברית – הערכת השפעת רגולציה. הרעיון הוא להרגיל את הפקידים, בטרם ישיתו עלינו רגולציה חדשה, לבצע בדיקה של העלות והמחירים שלה ולהעריך אותם בהשוואה להיקף התועלת הציבורית שתופק ממנה. רשות הרגולציה שהוקמה במשרד ראש הממשלה אמורה לעורר את פקידי המשרדים השונים לחשוב טוב־טוב, ויותר מפעמיים, אם יש צורך בהחלת תקנות נוספות, ומהן החלופות האפשריות.
הקמת רשות רגולטורית שמטרתה להפחית רגולציה נראית אולי כמו צעד אבסורדי, אבל התקוות שתולים בה במשק גדולות. יש כבר כמה דוגמאות קטנות של הצלחה, אבל עיקר העבודה עוד מחכה בהמשך. שנת תשפ"ג ממתינה ליושב ראש הרשות החדש, יואל בריס, עם כמה חתימות דרמטיות בתחום הפחתת הרגולציה. נאחל לו כתיבה וחתימה טובה.
