יום שני, מרץ 17, 2025 | י״ז באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

אליצפן רוזנברג

כתב, עורך, ופרשן כלכלי משנת 2005 בעיתונות הכללית והכלכלית

אלפי ישראלים יקבלו בשורה משמחת: כנראה שחייבים לכם כסף

מאחורי מבצע המעטפות הירוקות של רשות המיסים עומדים מיליארדי שקלים אבודים של הציבור. וגם על הנתח הגדול ביותר בעמלות הבנקים, שנשען על הרגלי הלקוחות

אלפי אזרחים בישראל יקבלו ערב השנה החדשה בשורה משמחת – כנראה מגיע להם החזר ממס הכנסה על מיסים ששילמו ביֶתר. 11 אלף מעטפות ירוקות שלחה השבוע רשות המיסים לאזרחים שעל פי נתוני הרשות לא הגישו בקשות להחזר מס לשנת 2016, ובדיקת דיווחי השכר שלהם העלתה כי ייתכן שזכאים להחזר. מדובר בכאלה שעבדו אצל שני מעסיקים ולא ערכו תיאום מס, או שכירים שעבדו בחלק משנת המס ולא הגישו דו"ח להחזר המס העודף.

מדי שנה מעבירים אזרחי ישראל לרשות המיסים יותר ממיליארד שקל שהם כלל לא אמורים לשלם. בקופת רשות המיסים נצברו מיליארדים שנגבו ביֶתר, והציבור לרוב כלל לא מודע לכך ולא מממש את זכותו להחזר. המציאות העגומה הזו נמשכת לאורך השנים, ועל פי דו"ח מבקר המדינה שפורסם לפני שנה, דבר כמעט לא השתנה. על פי חישובי רשות המיסים לשנות המס 2013־2019, היא חייבת לשכירים, בכשני מיליון מקרים, סכום כולל הנאמד בכ־3.6 מיליארד שקל. נתוני דו"ח מבקר המדינה מעלים ש־380 אלף יחידים או משפחות שאינם חייבים בהגשת דו"ח שנתי למס הכנסה (שכירים), הפסידו סכום כולל של כ־670 מיליון שקל לשנת המס 2014, מאחר שלא הגישו דו"ח להחזר מס. מכיוון שהחזרי מס ניתן לקבל עד שש שנים לאחור, על הסכום הזה כבר חלה התיישנות. בהתבסס על נתוני שנת 2014, ניתן להניח כי הפסדי הציבור מסתכמים במיליארדי שקלים במשך השנים.בדו"ח שפרסם קבע מבקר המדינה כי "גם כאשר היה בידי הרשות מידע בדבר פגיעה כספית באזרחים שלא מיצו את זכותם, היא לא פעלה ביוזמתה להחזרת סכומים אלו, ולא הודיעה לאזרחים כי על פי נתוניה הם זכאים להחזר", עוד התברר כי רשות המיסים אינה מעבירה לציבור הזכאים להחזר יתרות זכות שנצברו אצלה – אם בשל חוסר עדכון פרטי חשבון בנק, ואם בשל הצורך לפעול לאיתור הזכאים. כך, אף שרשות המיסים אימתה בשנים האחרונות מעל מיליון חשבונות בנק, נותרו כחצי מיליון חשבונות שטרם אומתו, ולכן אין בידיה מידע עדכני בנוגע למספרי החשבונות של כלל האזרחים.הנתונים מראים עוד כי נכון לשנת 2021, יותר מ־435 אלף משפחות עדיין לא הגישו למס הכנסה דו"ח לשנת המס 2016. החזר המס שמשפחות אלו זכאיות לו נאמד בכ־803 מיליון שקל. בהתאם לחוק (שלפיו, כאמור, ניתן לבקש החזר עד שש שנים לאחור), אם הן לא יגישו לרשות המיסים דו"ח להחזר מס בגין שנה זו עד סוף שנת המס 2022, גם על ההחזר שמגיע להן תחול התיישנות והן יאבדו את הזכאות לכספים.

על רקע השעון המתקתק והביקורת הנוקבת של מבקר המדינה על כך שהיא אינה פועלת להחזיר את הכספים, מובן מדוע רשות המיסים מיהרה לשלוח את אלפי המכתבים. אלא שגם ה"מבצע" של הרשות לא באמת מכניס את הכסף לחשבונם של אותם זכאים. עדיין לא מדובר בצ'ק שנשלח בדואר אלא בהזמנה לבדוק את הזכאות ולהגיש בקשה; כלומר, רק הזמנה לפתוח בתהליך. ובכל זאת, חבל לוותר על הכספים שמגיעים לכם. ניתן להיעזר גם ביועץ מס או בחברות שמתמחות בכך, תמורת תשלום.

לידה, החלפת מקומות עבודה במהלך השנה, הפסקת עבודה, עבודה ביותר ממקום עבודה אחד ועוד רשימה ארוכה של קריטריונים, עשויים לשנות את חישוב המס ולזכות אתכם בהחזר כספי. על רקע השפעת הקורונה, שינוי תעסוקתי בשנות המס 2020־2021 כגון פיטורים, יציאה לחל"ת וקבלת דמי אבטלה – יכולים גם הם לייצר החזרי מס. בהחלט שווה לבדוק ולקבל את המגיע לכם.

כוח המיקוח

בשבוע שעבר פרסם המפקח על הבנקים את הדיווח על העמלות בתאגידים הבנקאיים לשנת 2021. הבנקים הגדילו את הכנסותיהם מעמלות בשנה שחלפה ב־330 מיליון שקל בהשוואה לשנה הקודמת, והן הסתכמו בסכום עצום של 5.81 מיליארד שקל.

עיקר הדו"ח של הפיקוח עוסק בעמלות העו"ש, אולם הנתונים מראים כי העמלות מניהול חשבון עובר־ושב מהוות "רק" 20% מהעמלות שנגבו בבנקים. הנתח הגדול ביותר מההכנסות הללו נגבה דווקא מניהול תיקי ניירות הערך של הציבור: 31% מהעמלות מקורן בתחום הזה.

מי שיתבונן בתעריפוני הבנקים לא יופתע מהעובדה הזו. עמלות המסחר בניירות ערך יקרות שם במיוחד. הבנקים גובים עמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך ישראליים בשיעור שנע סביב 0.3%־0.4% מסכום הפעולה, ובנוסף דמי ניהול ניירות ערך הנעים סביב 0.3%־0.5% ונגבים מסך התיק. אמנם במקרים רבים הבנקים מעניקים הנחות, אך הם בהחלט לא יציעו ולא ייתנו הנחה אם הלקוח לא יבקש זאת.

הבעיה היא לא רק גובה העמלה אלא גם תעריפי מינימום שמייקרים את העלויות, בעיקר למשקי בית שמבצעים פעולות בסכומים קטנים. כך לדוגמה, עמלת המינימום לביצוע פעולה ברוב הבנקים עומדת על כ־26 שקלים. כלומר, גם מי שאולי קיבל מהבנק הנחה על עמלות מסחר, נדרש לשלם את עמלת המינימום במקרה שבו יבקש לבצע עסקה בסכום של 500 שקל. המשמעות היא שהוא ישלם עמלה של לא פחות מ־5% מהסכום – שיעור בלתי פרופורציונלי בעליל לעומת עמלת מסחר ממוצעת בבנקים, שנעה כאמור סביב 0.3%.

במקומות אחרים אפשר לקבל הצעות זולות בהרבה. הפער בעמלות שמציעים בבתי ההשקעות לעומת התעריף בבנק עשוי להגיע למאות אחוזים. אך מסתבר שלמרות לא מעט כתבות ואפילו קמפיינים שנעשו סביב הפער הזה, וניסיונות לשכנע את הציבור לנהל את תיק ההשקעות שלו במחיר זול בהרבה, קשה לשנות הרגלים. דווקא בשל כך חשוב לדעת שאפילו באותו בנק – שני לקוחות עשויים לשלם עמלות שונות, לעיתים בפער של פי שניים ויותר. המיקוח חשוב, ואיום במעבר, גם אם אין כוונה לעשות זאת בפועל, עשוי להקנות הוזלה משמעותית.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.