המלכוד של פוטין: השיקולים וההשלכות של צו הגיוס הרוסי

לנוכח הכישלונות הניכרים של רוסיה לאחרונה בצפון־מזרח אוקראינה הכריז הנשיא ולדימיר פוטין שלשום על גיוסם של 300 אלף חיילי מילואים רוסים. הוא גם ניצל את ההזדמנות לאיומים גרעיניים: "במקרה של איום על שלמותה הטריטוריאלית של ארצנו, וכדי להגן על רוסיה ועל עמנו, בוודאי נשתמש בכל מערכות הנשק הזמינות לנו. זה לא בלוף", הוא הזהיר. "מי שמשתמש בסחטנות גרעינית נגדנו צריך לדעת שהגלגל יכול להסתובב".

על אף הרטוריקה המאיימת, הגיוס החלקי עשוי למעשה להנמיך את הסיכון לשימוש רוסי בנשק גרעיני באוקראינה – לפחות לעת־עתה. עם זאת, למרבה הצער, הוא גם יאריך מלחמה אכזרית ועלול לסלול את דרכו של פוטין לצורות אחרות של הסלמה לא גרעינית הרסנית.

למרות כל הרעש הגרעיני, ההכרזה על גיוס חלקי הייתה המהלך העיקרי של פוטין. ייתכן שבמצבו הנואש ובהיעדר אפשרויות אחרות היה פוטין פונה לנשק גרעיני כדי לבלום את קריסת צבאו ואת מה שהוא רואה כפרויקט חיוני פוליטית באוקראינה. אולם ניסיונו של פוטין לחזק את כוחותיו באוקראינה מצביע על כך שהוא אינו להוט לאחוז בנשק כזה ככלי להשגת מטרותיו באוקראינה. פוטין בהחלט יודע ששימוש בנשק גרעיני יביא לתוצאות קשות ובלתי צפויות, כפי שממשל ביידן הזהיר שוב ושוב.

עם זאת, כישלונות רוסיה בשבועות האחרונים העלו חשש שפוטין עלול בכל זאת להמר על הסלמה גרעינית. החשש איננו שפוטין ישגר לפתע נשק גרעיני על מדינות נאט"ו, ברית בעלת נשק גרעיני שעשויה בהחלט להשיב אש, אלא שהוא עלול להשתמש בנשק גרעיני נגד אוקראינה עצמה, הנעדרת חימוש גרעיני או ערובה ביטחונית של מעצמה גרעינית.

ואכן, המלאי הגדול של נשק "לא אסטרטגי" כביכול ברוסיה נראה מושלם להשמדת ריכוזים גדולים של כוחות אוקראיניים – למשל, כאלה שעלולים לאיים לכבוש בחזרה שטחים שרוסיה מחזיקה בהם סמוך לחרסון בדרום, בדיוק כפי שעשו האוקראינים לאחרונה סביב חרקיב במזרח. נשק גרעיני יכול גם להציע דרך מחרידה אך יעילה לערוף את ראשו של משטר זלנסקי.

אבל הסיכון האמיתי היה שפוטין יפנה לנשק גרעיני אם צבאו יקרוס. כמובן שגם עם גיוס החובה החדש הזה, ההצלחה הרוסית בשדה הקרב רחוקה מלהיות מובטחת. כוחותיו של פוטין סובלים מבעיות ופתולוגיות רבות המשותפות לדיקטטורות – ממורל נמוך, דרך לוגיסטיקה לקויה ועד כישורים טקטיים לא מספקים. יתר על כן, הגיוס של פוטין צפוי להישאר מוגבל בהתחשב בהתנגדות האוכלוסייה שלו עצמו. אילו היה יכול לגייס את כל צעירי המדינה זה היה קל וזול בהרבה, והוא בוודאי היה עושה זאת בשלב מוקדם הרבה יותר של המלחמה.

אבל המהלך הזה קונה לו זמן, ומצביע על נכונותו לנקוט צעדים לא גרעיניים במעלה סולם המלחמה. אך ורק מנקודת המבט של הימנעות ממלחמה גרעינית, אלו חדשות טובות.

אף שהכרזת הגיוס של פוטין ככל הנראה מפחיתה את הסבירות לשימוש בנשק גרעיני, לפחות לטווח הקצר, היא מעידה על מחויבות מתמשכת ומתמדת למטרותיו הגדולות יותר באוקראינה – והיא עלולה להעיד על נכונותו לאמץ אמצעים קשים אחרים להשגתן. פוטין כנראה ימשיך לחפש דרך אחרת לסיים את הסכסוך הזה בתנאים שהוא יכול לכנותם ניצחון. ולמרות הברבריות של המערכה מצד רוסיה, יש למעשה כמה צורות של הסלמה לא גרעינית שרוסיה ניסתה להימנע מהן עד כה – כנראה לא מעט בשל חששותיו של פוטין עצמו מלעורר הסלמה מול ברית נאט"ו.

אף על פי כן, ככל שפוטין יתייאש, הוא עלול להגיע לשלבים הבאים בהסלמה – גם אם ימשיך להימנע משימוש בגרעין. כך למשל, פוטין יכול לפתוח במאמצים תוקפניים הרבה יותר לערוף את ראשו של המשטר בקייב, או שהוא יכול להגביר מאוד את המתקפות על תשתיות אזרחיות, כפי שרומזות המתקפות הרוסיות לאחרונה נגד תשתיות החשמל והמים באזור חרקיב.

פוטין עלול גם להגביר את הלחץ על תומכי אוקראינה. הוא כבר משחק בקלף האנרגיה, בתקווה שאירופה תחשוב מחדש על מחויבותה לאוקראינה לאחר חורף קר ללא גז טבעי רוסי. נראה שגם מתקפות הסייבר הרוסיות נגד מדינות נאט"ו היו מוגבלות מאוד עד כה בהשוואה ליכולותיה הידועות של רוסיה, מה שמציע לפוטין דרך נוספת להמיט הרס על המערב.

המדאיג מכול, פוטין יכול להורות על התקפות צבאיות קונבנציונליות על קווי האספקה ​​של נאט"ו לאוקראינה בשטחן של מדינות נאט"ו שבחזית או במחסנים במערב אוקראינה. אלה כולם מיקומים קבועים המוכרים היטב לרוסים, ולא תידרש מיומנות רבה כדי להפציץ אותם. התקפות כאלה יגבירו את הסבירות לסכסוך ישיר עם נאט"ו, ויותר מכך – בקנה מידה גדול הן עלולות גם לשלול מהאוקראינים את תמיכת המערב, שעד כה זרמה יחסית ללא הפרעה.

בסכסוך הזה, בפעם הראשונה מתום המלחמה הקרה, צל הגרעין מאפיל על אירופה. איומיו של פוטין מזכירים שרוסיה נותרה מעצמת־על גרעינית למרות האבדות שלה, וצו הגיוס החלקי שלו מזכיר שהמלחמה לא צפויה להסתיים בקרוב. ככל שהחורף מתקרב, שינויים טריטוריאליים מהירים מהסוג שנראו זה עתה במתקפת הנגד האוקראינית יהפכו לסבירים הרבה פחות – מה שיעלה את הסיכוי למה שנקרא "קיפאון פוגע", שייצור לחץ עצום על שני הצדדים למצוא דרך צבאית או פוליטית להיחלץ מהסכסוך.

לכן ראוי לציין שנאומו של פוטין גם הניח את הקרקע לסיפוח חבלי ארץ אוקראיניים כבושים לרוסיה, שייחשבו בקרוב במוסקבה לאדמה ריבונית. האם ניסיונות אוקראיניים להחזיר את השטח הזה ייחשבו אז להתקפות על רוסיה עצמה? השאלה נותרה פתוחה, אבל היא יכולה למלא תפקיד חשוב בהצדקות הפוליטיות העתידיות של פוטין להסלמה שטרם נראתה במלחמה הזו.