המילה "מַעֲרָךְ" רווחת ורגילה בעברית שלנו. המורֶה מכין (בשאיפה) מערך שיעור, במגרשי הכדורגל ישנו מערך התקפי או מערך הגנתי, ובעבר אף הייתה מפלגה גדולה ששמה היה "המערך".
המילה "מערך" היא צורה חלופית ל"מערכה" ול"מערכת". במקרא היא באה פעם יחידה, בפסוק מספר משלי: "לאדם מערכי לב, ומה' מענה לשון".
התרגום הארמי למילה "מערכה" הוא "סדרא", שכן "לערוך" פירושו "לסדר", להכין משהו בצורה מסודרת. אנו כיום למשל עורכים שולחן לסעודה, והלשון נטולה מן המקרא. כך נאמר בציווי על הקמת המשכן: "וְהֵבֵאתָ אֶת הַשֻּׁלְחָן וְעָרַכְתָּ אֶת עֶרְכּוֹ"; ובתהילים בלשון תפילה: "תערך לפני שלחן נגד צוררי".
ואף מלחמה עורכים במקרא: "וְשָׁא֤וּל וְאִֽישׁ־יִשְׂרָאֵל֙ נֶאֶסְפ֔וּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֵ֣מֶק הָאֵלָ֑ה וַיַּעַרְכ֥וּ מִלְחָמָ֖ה לִקְרַ֥את פְּלִשְׁתִּֽים". מקום הקרב שבו פרוסים וערוכים החילות אלו כנגד אלו נקרא לפיכך "מערכה", וכלשון האיש שברח מן המלחמה אל עלי הכהן: "וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֜ישׁ אֶל־עֵלִ֗י אָֽנֹכִי֙ הַבָּ֣א מִן־הַמַּעֲרָכָ֔ה וַאֲנִ֕י מִן־הַמַּעֲרָכָ֖ה נַ֣סְתִּי הַיּ֑וֹם".
בלשון חכמים, במקום "מערכות המלחמה" נאמר "מערכי המלחמה", והמילה מערך מחליפה את המערכה.
בפיוט "ידי רשים נחלשים", שכתב ר' יהודה הלוי לראש השנה, הוא משלב הן את המילה "מערכת" והן את המילה "מערך", לפי הנדרש לו בחריזה.
בבית השני, הפותח באות ה"א (אקרוסטיכון השיר הוא יהודה), כתב:
הֲלֹא אִם סָף דְּבִיר וָסַף, וְאֵין אֵפוֹד וּתְרָפִים
וּפָרֹכֶת וּמַעֲרֶכֶת וּתְמִידִים וּמוּסָפִים
וְאֵין קְטֹרֶת וְכַפֹּרֶת לְכַפֵּר עַל נִגָּפִים –
קְדֻשַּׁת אֵל בְּיִשְׂרָאֵל לְהִדַּמּוֹת לִשְׂרָפִים
וּמֵעָנְיָם בְּבֵית שִׁבְיָם לְהוֹדוֹת אֵל נֶאֱסָפִים –
וּמֵחַיִל אֶל חַיִל יֵלְכוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ה"מערכת" כאן היא לחם הפנים שהיה ערוך במקדש משבת לשבת, והיא חורזת עם הפרוכת, בין שאר הדברים המייצגים את עבודת המקדש. בפתיחת הבית עורך ר' יהודה הלוי משחק לשון – המילה "סף" בתחילה פירושה "כָּלָה, נגמר", ואחר כך באה המילה "סף" במשמע פתח הדביר.
בבית החמישי, הפותח גם הוא באות ה"א, באה המילה "מערך":
הַמְבֹרָךְ בְּכָל מַעֲרָךְ בֵּין בְּמַטָּה בֵּין בְּמַעְלָה
אֵשׁ וּמַיִם וְשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּלָה
יְעִידוּן עַל אֲשֶׁר פָּעַל כִּי מָה רָם וּמַה נִּפְלָא
וַעֲבָדָיו וְצֹאן יָדָיו לְדִינוֹ עוֹמְדִים סֶלָה
המערך כאן הוא מחנה המתפללים – שמולם ערוכים צבאות השמים, המלאכים (בשורה קודמת בפיוט נאמר: "וּמַלְאָכִים נֶעֱרָכִים שַׂמְתָּ נוֹשְׂאֵי כְלֵיהֶם"). בפיוטים רבים מדומים המתפללים והמלאכים למחנות ערוכים המהללים יחדיו את בוראם, מלמטה ומלמעלה, וכמו הנאמר בנוסח הקדושה: "כתר יתנו לך מלאכים המוני מעלה, עם עמך ישראל קבוצי מטה".
נחתום דברינו בתפילה שנערוך לבנו בטהרה בימים הבאים עלינו לטובה, ויתקיימו בנו מילות התפילה של הלוי:
בְּיוֹם פָּקְדוֹ בְּנֵי חֶלְדּוֹ תִּקְפֹּץ פִּיהָ עַוְלָה
וּבוֹ יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלְּלוּ כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל.
אמן ואמן.
