סיפור תחרות תקיעות השופר בין אדמו"רי מזרח אירופה בראש השנה תקע"ג, 1812, הוא כבר חלק מהווי הימים הנוראים. חסידי חב"ד אוהבים להזכיר שהאדמו"ר המייסד שלהם, רבי שניאור זלמן מלאדי, חלק על רוב עמיתיו האדמו"רים בסוגיה מדינית־צבאית־דתית: הם ייחלו להצלחת הפלישה של נפוליאון לרוסיה, ואילו הוא חשש שכיבוש רוסיה בידי נפוליאון יגרור את ייבוא הקלקולים הרוחניים של מערב אירופה. לכן הקדים את סדר תקיעות השופר של ראש השנה לשעת הזריחה, פתח ראשון שערי שמיים לתפילותיו, וניצח: נפוליאון אומנם כבש את מוסקבה, אך נאלץ לסגת ממנה, והובס.
ככל הידוע, בראש השנה תשפ"ג לא התנהלה תחרות דומה בין חצרות האדמו"רים. אולי הם מתקשים להחליט איזו תוצאה עדיפה ליהודים במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ואולי הם צנועים יותר בכל הקשור למידת השפעתם הרוחנית על תהליכים גלובליים, אף שדווקא במקרה הזה נראה כרגע שרק תפילות יכולות לעזור. כבר חצי שנה שום דבר אחר לא עוזר, והתוצאות אסוניות. כלכלת העולם סבלה מהלומה כבדה, אירופה עומדת על סף חורף קפוא עקב מחסור באספקת גז, ופוטין שוב מגרגר איומים בהפעלת נשק גרעיני. למרבה הצער, אין סיבה שלא להאמין לו. המלחמה באוקראינה כבר הוכיחה שנשיא רוסיה חסר עכבות. הוא מסוגל לכול.
המלחמה גם הוכיחה עוד משהו: את חסרונו המשווע של מבוגר אחראי עלי אדמות, בדמותו של מתווך סמכותי שיתרוצץ ללא הרף בין מוסקבה לקייב, יחליף טיוטות פשרה, ויעניק לפוטין ולזלנסקי סולם ירידה מהעץ. לכאורה זהו תפקידו המובהק של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, אבל באופן מדהים גוטרש התייאש מראש. מאז פרוץ הקרבות הוא לא טרח לטוס לקרמלין או לקייב אפילו פעם אחת. קולו של האיש העומד בראש הארגון אשר נוסד בדיוק למען מטרה שכזו כמעט נדם בכל מה שקשור למלחמה באוקראינה. גם קולם של מתווכים פוטנציאליים נוספים, קיסינג’רים 2022. מי זוכר היום שנשיא ארצות הברית תיאודור רוזוולט ניסח בתחילת המאה ה־20 את הסכם השלום בין רוסיה ליפן (וזכה אחר־כך בפרס נובל)? איפה רוזוולט של ימינו? מרוב רצון להוכיח סולידריות עם אוקראינה המותקפת, ויתרו במערב על כל מה שיודעים להטיף לנו שם שנים: הידברות, משא ומתן, איפוק, ויתורים כואבים.
האם ולדימיר פוטין בנוי לוויתורים כלשהם? לסגת כמו שאפילו נפוליאון ידע לעשות אחרי שהעובדות בשדה הקרב טפחו על פניו? אולי דווקא עכשיו, כשמאות אלפי גברים רוסים נמלטים בגללו מהארץ, והעיצומים הבינלאומיים מעיקים על מוסקבה יותר ויותר. ייתכן שבחדרי חדרים או לפחות בחדרי לבבו הוא נרמז להתפשר קצת. ובכל מקרה, בינתיים אין למערב פתרון טוב יותר. לפי שעה הוא מסתפק בתפילות לנס.
