במשך שנים רבות הצטברו להם מיליארדי שקלים הממתינים לבעליהם בקופות המנופחות של חברות הביטוח, בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה. מדובר בכספי חוסכים רבים שמסיבות שונות "נותק איתם הקשר", כאשר אותם חוסכים כלל אינם מודעים לחסכונות האלה. במרוצת השנים הללו הגופים הפיננסיים לא ממש טרחו לאתר את אותם חוסכים, היורשים שלהם או המוטבים, ובינתיים נהנו מדמי ניהול מנופחים.
בשנת 2013 עשתה מדינת ישראל מעשה, והקימה מערכת שאוספת את המידע העלום הזה מהחברות הפיננסיות. זה נשמע אולי טריוויאלי ומתבקש, אבל כאמור, עד לפני שנים ספורות החסכונות שלנו שכנו מאחורי מסך של ערפל כבד. המערכת הזו, שנקראת "המסלקה הפנסיונית", מרכזת את כל המידע על חסכונות הציבור מהגופים השונים – איפה הם מנוהלים, בכמה כסף מדובר, היכן הוא מושקע וכמה עמלות ודמי ניהול נגבים. מדובר בעשרות גופים מוסדיים המנהלים מאות קופות גמל, קרנות פנסיה, השתלמות וביטוחים, בסכום מצטבר של יותר משני טריליון שקל.
המהלך הזה סדק את חומת הערפל שממנה נהנו חברות הביטוח, הפנסיה, הגמל וחלק מהסוכנים ומנהלי ההסדרים הפנסיוניים. המציאות החדשה מאפשרת לקבל תמונה מפורטת על כל החסכונות והתנאים הנלווים להם, וגם לבחון כיצד והיכן אפשר להוזיל דמי ניהול ועלויות אחרות.
על בסיס המסלקה בנו משרד האוצר ורשות שוק ההון שני ממשקים לשירות הציבור. הראשון הוא "הר הכסף", המאפשר לקבל מידע על חסכונות "אבודים" ולאתר כספים. והשני הוא "הר הביטוח" – אתר ייעודי שמאפשר לקבל בלחיצת כפתור את כל המידע על הביטוחים השונים, שאולי בכלל שכחנו מקיומם. המשותף לשני האתרים הללו הוא שהמידע זמין, שקוף, והכי חשוב – ניתן בחינם, ללא צורך להיעזר בכל מיני חברות ה"מתמחות" באיתור כספים וביטוחים.
ולמרות כל זאת לא תמו ניסיונותיהם של "יועצים", "מתווכים" ו"מומחים" שונים להציע את אותם שירותים, שניתנים בחינם, תמורת תשלום. בחלק מהמקרים אף שוכנעו חוסכים תמימים למשוך את חסכונותיהם, למרות פגיעה בזכויותיהם כתוצאה מכך, כאשר "נותני השירות" גורפים לכיסם עמלה שמנה. בחודש שעבר אף קנסה רשות שוק ההון סוכנות ביטוח בסכום של מיליון שקל בגין מקרה כזה.
חיפוש בגוגל תחת המילים "הר הביטוח" יעלה לא מעט תוצאות. חלקם נחזים כאתרים המופעלים על ידי משרד האוצר, ואפילו משתמשים בסמלילי המדינה
הכתובת על המסך
הבעיה הגדולה יותר בהקשר הזה היא שאותם נוכלים מנצלים את הפלטפורמות של משרד האוצר, מנסים להידמות ולהתחזות להן, ובכך "לדוג" אזרחים תמימים שבטוחים כי השאירו את פרטיהם בממשק הרשמי של "הר הביטוח". חיפוש בגוגל תחת המילים "הר הביטוח" יעלה לא מעט תוצאות עם השם הזה. חלקם נחזים כאתרים השייכים או מופעלים על ידי משרד האוצר, וחלקם אפילו משתמשים בנוסח הפרסום או בסמלילים של מדינת ישראל, משרד האוצר או הר הביטוח.
לקוחות תמימים שהגיעו לאתר כזה והיו בטוחים שמדובר באתר הרשמי של משרד האוצר, מסרו את פרטיהם האישיים ושילמו עבור השירות. אלא שאז התברר להם שלא מדובר במערכת הממשלתית המקוונת אלא בסוכני ביטוח פרטיים, או אפילו חברות פרטיות וסתם נוכלים שאינם מחזיקים כלל ברישיון כלשהו בתחום הביטוח והפיננסים. לאחרונה העבירה המועצה לצרכנות תלונה בעניין הזה לפיקוח על הביטוח, ולמעשה פנייה דומה בעניין כבר הוגשה בשנת 2019.
לא ברור כיצד האתרים המתחזים הללו עדיין עומדים על תילם ואיך הניסיונות הללו ממשיכים כמעט באין מפריע, לאחר שרשות שוק ההון בעצמה פרסמה בתחילת חודש אוגוסט חוזר הבהרות לחוק הפיקוח על הביטוח, שקובע שורה של הגבלות נוקשות בכל הקשור לעניין הזה.
בין השאר נקבע בחוק כי "בעל רישיון העוסק בשיווק או ייעוץ פנסיוני לא יפרסם בכלי התקשורת, דואר אלקטרוני, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, שירות משיכת כספים ממוצר פנסיוני או שירות איתור מוצרים פנסיוניים". בפיקוח מסבירים כי שירותים אלה אינם כוללים התאמה לצורכי הלקוח, ופרסומם כשירות הניתן על ידי בעלי רישיון עלול להטעות את ציבור הלקוחות. "שירות איתור מוצרים פנסיוניים אפשרי באמצעות כלים פשוטים הנגישים לכלל הציבור בעלות נמוכה או ללא עלות כלל, ופרסום שירותים אלו בלבד ללא ביצוע הליך ייעוץ או שיווק פנסיוני המותאם לצורכי הלקוח, סותר את הוראות חוק הייעוץ הפנסיוני", כותב המפקח.
החוק מתייחס גם לאותם מתחזים וקובע כי "בעל רישיון היוצא בפרסום בכלי התקשורת, באמצעות אמצעי דיגיטלי, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, יציין במסגרת אותו הפרסום באופן ברור ובולט את סוג בעל הרישיון המבצע את הפרסום ואת שמו ומספר רישיונו כפי שהוא מופיע ברישיון שניתן לו על ידי הרשות".
חשוב להיזהר מהכללות. רוב סוכני הביטוח עושים את עבודתם על פי חוק, אבל מיעוטם הקטן מוציא שם רע לכלל. דווקא בשל כך, זהו בראש ובראשונה אינטרס של הסוכנים לבער את הנגע הזה. כאמור, אם מדובר בסוכנים או בבעלי רישיון אחרים – הרשות צריכה להפעיל את סמכותה ולאכוף בלי רחמים את ההונאות הללו. אם מדובר בגורמים שאין להם אפילו רישיון – זה כבר עניין פלילי שמחייב את התערבות המשטרה כדי למנוע את הונאת הציבור.
בכל מקרה, כדאי ללמוד מכך כמה חשוב להיזהר ולא למסור פרטי זיהוי לגורם שאינו מוכר לכם, או למי שפונה אליכם ללא שקיבל את הסכמתכם לכך מראש. עוד חשוב לשים לב לכך ששורת הכתובת של האתרים הרשמיים –הר הביטוח והר הכסף נגמרת בסיומת gov.il. אם זה מה שחיפשתם אבל הגעתם לאתר עם סיומת אחרת, אתם לא במקום הנכון.
