ככל שאנו מתקרבים למועד הבחירות הולכים ומתרבים הסקרים, המבקשים לסקור את דעת הקהל ולחזות את תוצאות הבחירות. מנין הגיעה אלינו המילה סֶקֶר?
ובכן, המילה בצורתה זו עולה על במת העברית לראשונה בלשון הפייטנים. הנה למשל שורות פיוט מאת רב סעדיה גאון:
מִמָּרוֹם הִשְׁפַּלְתָּ סֶקֶר / נִגְלוּ לְךָ סִתְרֵי כָּל חֵקֶר / … נָשִׁיר עֻזְּךָ וּנְרַנֵּן חֶסֶד בֹּקֶר
"ממרום השפלת סקר" – פירושו שהקב"ה כביכול הנמיך מבטו לעבר הארץ וראה את כל מסתריה. הפייטנים חיבבו את הצורות הסגוליות, כדוגמת כֶּתֶר וּמֶלֶךְ, ולכן הם יצרו ממילים כמו "סגולה" את המילה המקוצרת "סֶגֶל", ובדומה לזה מן ה"סקירה" את ה"סֶקֶר".
השורש סק"ר מתועד פעם יחידה במקרא, אך לא בסמ"ך אלא בשי"ן שמאלית, שׂק"ר. כך נאמר בספר ישעיהו, בנבואה היוצאת כנגד גבהות לבן של בנות ציון: "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נְטוּיוֹת גָּרוֹן וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם, הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה". קשה לדעת בדיוק מה פירוש "מסקרות עיניים". יש שפירשו שהוא לשון איפור, היינו צובעות עיניהן בצבע הסקרא; יש שפירשו שהוא לשון קריצת עין, ויש שפירשו שמדובר בהבטה לכל עבר. מכל מקום ברור שמדובר בלשון גנאי (ואגב, מכאן בא גם שם התואר "סקרנית", שממנו נגזר ה"סקרן". הסקרנות כיום נחשבת תכונה חיובית המעידה על התעניינות בריאה, אך בלשון חכמים מדובר במי שרוצה לראות יותר מדי, אף מעבר לגבולו).
בארמית, משמעות השורש סק"ר קשורה לראייה, ואף בעברית התקבל המשמע הזה. כך למשל נאמר במסכת ראש השנה על יום הדין, שבו הבריות כולם עוברות לפני הבורא, "וכולן נסקרין בסקירה אחת". ואמנם אף שם יש שפירשו שהכוונה היא לסימון בצבע הסיקרא, כפי שהיה מקובל במניין הכבשים העוברות לפני הרועה – אך מלשון הגמרא שם נראה שהכוונה לראייה: "היוצר רואה יחד לבם ומבין אל כל מעשיהם" (ראש השנה יח ע"א).
בעקבות הבנה זו השתמשו במילה "סקירה" במשמע ראייה, וכן בפועל "סָקַר" במשמע ראה ובחן את אשר לפניו. המילה "סֶקֶר" שימשה בעברית החדשה במשמע סקירה מקצועית של תחום מסוים, למשל "סקר ארכיאולוגי", או "סקר טופוגרפי" – ובמקביל לסקרים אלה היה גם "סקר דעת קהל". ואגב, מעניין לציין שאף הצירוף "דעת הקהל" מקורו בלשונות הימים הנוראים. בהכרזה הקודמת לתפילת "כל נדרי" נאמר: "על דעת המקום, ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים". כבר כתבנו כאן בעבר כי המילה עבריין נכנסה לעברית כנראה בעקבות הכרזה זו, ואף המונח "דעת הקהל" מקורו כאן.
בהמשך חדלו מלומר "סקר דעת קהל" והסתפקו בסֶקֶר לבדו, מה שאיפשר ליצור סיסמאות כמו "מדבר סקר תרחק", או פתגמים כמו זה שנהג לומר שמעון פרס: "סקרים הם כמו בושם. כדאי להריח, אבל לא כדאי לשתות".
***
רבים מכירים את הפיוט "אדון הסליחות", ההולך ומונה על סדר אל"ף בי"ת את שבחי הבורא. בנוסח חלופי לזה המקובל כיום, השורות לאותיות סמ"ך ועי"ן הן אלו:
"סוקר צפונות, עונה עתרות – חטאנו לפניך רחם עלינו". "סוקר צפונות"
פירושו "רואה נסתרות". "עונה עתרות" – פונה ומקשיב לתפילות. נחתום בתפילה
שיביט ה' עלינו בעין רחמים, וניחתם לחיים טובים ולשלום, אמן אמן.
