החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לפיה אין כל עבירה בתקיעת שופר בכותל המזרחי או בהר הבית, כולל הוראה לשחרר את עמנואל ברוש שנעצר על כך ולשלם לו פיצוי בסך 2,000 ש"ח יכולה הייתה להוות נקודת אור מסוימת בכל הקשור לפעילות האכיפה כלפי מתפללים בהר הבית או באזורים שסביבו. אלא שגם אחרי אותו פסק דין המשיכו שוטרי משטרת ישראל להצר את צעדיהם של מתפללים באזורים שונים סביב ההר וכמובן בהר עצמו.
במשטרה שילמו בשנים האחרונות סכומי כסף גדולים מאד על מעצרי שווא של מתפללים בהר הבית, שופטי בתי המשפט השלום והמחוזי בבירה מתחו ביקורות חריפות על התנהלות המשטרה והבהירו לה פעם אחר פעם כי תפילה בשטח ההר, השתחוויה או עמידה באחד משעריו תוך אמירת פרקי תהלים או פסוקים אחרים – אינה עבירה על החוק ובטח שלא מהווה עילה למעצר.
למרות כל אלה – המצב בהר נותר ללא שינוי, שוב ושוב מוגבלים יהודים שעולים אליו בנימוקים כאלה ואחרים, מבוצעים מעצרים וחלק מהעולים מקבלים צווי הרחקה.
אם נמנה את הפיצויים ששילמה המשטרה לעצורי הר הבית מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה נגלה עשרות אלפי שקלים, מכספי הציבור, ששולמו על תיקון העוול של מעצרי שווא בהר הבית וברחבי העיר העתיקה. כך לדוגמה פסק לאחרונה הרשם שי צרפתי שהמשטרה תשלם 2,000 ש"ח לפעילה שנעצרה בהר הבית, שנמנע ממנה לעלות להר לאחר שהתברר כי קיים נגדה צו הרחקה מהאזור על בסיס מעצרי עבר. צרפתי אף מתח ביקורת על עצם התנהלות השוטרים שכלל לא אמרו לצעירה שהיא מורחקת עד שהגיעה לשערי ההר. בפסק הדין צוין כי "התובעת, לפי דו"ח המשטרה קיבלה הודעה כי עלייתה להר מותנית בשיחת הבהרה, הא ותו לא", וכן כי "התובעת לא קיבלה כל זימון לשימוע בכתב".
לפני כחצי שנה הושג הסכם פשרה בין המשטרה לבין שלוש צעירות יהודיות שמשתתפות דרך קבע בסיבוב שערים שנעצרו מספר פעמים בחשד שמלמלו תפילה מול אחד משערי הר הבית. בתום ההסדר המשטרה פיצתה את השלוש בסכום של כ-40,000. במקרה אחר פעיל נוסף, יאיר קהתי, שנעצר על פעילותו בהר והובא לחקירה בשיתוף שב"כ והמשטרה – תבע על מעצר שווא וקיבל פיצוי בגובה של 13,000 שקלים סך הכל, כולל הוצאות משפט.
לפני כחמשה חודשים קבע שופט בית משפט השלום לנוער, ציון סהראי, במהלך דיון בהארכת מעצר של קטינים שנעצרו על תפילה בהר – כי מעצרם לא היה תקין וכי לא ניתן להטיל מגבלות על אמירת שמע ישראל. סהראי ציין כי "לטעמי, לא ניתן לומר שהשתחוות ואמירת קריאת שמע- בנסיבות התיק שבפני – מקימים חשד סביר להתנהגות העלולה להביא להפרת השלום, כפי שמחייב החוק. קשה להלום מצב ובו קריאת 'שמע ישראל' בהר הבית תהווה עבירה פלילית של מעשה העלול להביא להפרת השלום". פסיקה זו זכתה לשבחים בימין על אף שלא מדובר בחידוש.
גם שופט בית משפט השלום, וכיום נשיא בתי משפט השלום בירושלים שמואל הרבסט, דחה בעבר את טענות המשטרה לפיהן היה חשש שתיווצר הפרעה למעבר המתפללים המוסלמים, וקבע כי "זכותו של כל אדם במדינתנו להתפלל בכל מקום שירצה, לרבות ברחובה של עיר, ובלבד שאין בכך פגיעה בזכויות של אחרים אשר שוהים במקום. כך בירושלים, כך באילת, כך בתל-אביב, כך בחיפה וכך בכל מקום במדינת ישראל".
אז למרות סכומי כסף גדולים שהועברו מכספי משטרת ישראל על מעצרי שווא וביקורת נוקבת של שופטים על מעצרים מסוג זה – במשטרה לא ממהרים לחשב מסלול מחדש. כבר בערב יום כיפור הודיעו כי יפנו ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה כדי לקבל אישור לפתוח בחקירה נגד ח"כ שמחה רוטמן שלדברי המשטרה ניצל את סמכותו לרעה ותקע בשופר בשער הרחמים. על אף הביקורת הרבה, נראה שהמשטרה תשלם עוד פיצויים רבים לעצורים גם בשנה הקרובה הבאה עלינו לטובה.
