כמו בכל תפוצות ישראל, גם יהודי טורקיה מתכוננים בימים אלה לחג הסוכות. לולבים, ערבות והדסים צומחים כאן, ואתרוגים מובאים מהארץ באישור מיוחד. יש מי שבונים סוכות, אבל לאנשים שמתגוררים בבניינים זה קצת קשה. בכל לילה יתקבצו כאן היהודים באירועים שיתקיימו בסוכות של בתי הכנסת.
בטורקיה חיים בין 12 ל־15 אלף יהודים, המאורגנים בקהילה אחת. 90 אחוז מהם גרים באיסטנבול, כאלף באיזמיר, ומעטים במקומות אחרים. בראשות הקהילה עומד הרב הראשי של טורקיה, החכם באשי הרב יצחק חליבה. הקהילה האשכנזית בטורקיה, שאני עומד בראשה, היא הוותיקה יותר, והיא קיימת משנת 1250. הספרדים הגיעו אחרי גירוש ספרד בשנת 1492.
הקהילה היהודית בטורקיה עתיקה מאוד, משנת 700 לפני הספירה. כאשר ספר עובדיה בתנ"ך מדבר על "גלות ירושלים אשר בספרד", הכוונה היא לעיר ספרדיס שבמערב טורקיה. גם העיר המקראית חרן, שאברהם אבינו ויעקב אבינו היו בה ואשר נקראת עד היום בשם זה, נמצאת בדרום טורקיה. בכניסה לחרן נמצאת הבאר שלידה נפגשו יעקב ורחל. היא עדיין קיימת, ועדיין נאספים שם רועים להשקות את העדרים. יוסף בן מתתיהו מספר על יהודים ששלחו מחצית השקל למקדש בירושלים מערים בטורקיה.
העיר הטורקית קפדוקיה מוזכרת בספרות חז"ל. כמה תַנאים, ובהם רבי עקיבא, ביקרו בה. הגמרא מספרת שחכמי יבנה דנו בשאלה במה מדליקים נרות שבת. רבי טרפון אמר שאין מדליקין אלא בשמן זית, אך אז קם רבי יוחנן בן נורי ואמר: "מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין? ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים? ומה יעשו אנשי קפדוקיה שאין להם אלא נפט?" כך נפסק שמדליקים בכל השמנים וכן בנפט. והנה היום אנו מדליקים נרות שבת מפרפין – תוצר של נפט.
דורות רבים לאחר מכן, התחיל רבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך, את כתיבת ספרו "בית יוסף" בטורקיה וסיים אותה בארץ ישראל. בסעיף האחרון בספר הוא כותב: "התחלתי בעיר אדירנא וסיימתי בצפת". משפחת קארו הגיעה לטורקיה עם רבים ממגורשי ספרד, שהאימפריה העות'מאנית פתחה לפניהם את שעריה והזמינה אותם להתגורר בתחומה.
הקהילה היהודית בטורקיה עברה תחת שליטים רבים: האשורים, הבבלים, הפרסים והיוונים. הפוגרומים הראשונים בהיסטוריה נגד יהודים התרחשו באנטיוכיה שבדרום טורקיה, ובכל זאת הקהילה קיימת עד היום. אחת הסיבות לכך היא החשיבות הגיאוגרפית של טורקיה כמרכז סחר, והיהודים מצאו דרכים כיצד להתמודד ולחיות כאן. גם הקרבה לארץ ישראל גרמה לכך שיבואו לכאן יותר יהודים.
אני משמש יו"ר איחוד הרבנים במדינות האסלאם, גוף שמרכז כ־50 רבנים מ־15 מדינות שונות ובהן מרוקו, איראן, תוניסיה, אזרבייג'ן ועוד. מבחינה היסטורית, היחס ליהודים במדינות מוסלמיות היה הרבה יותר נוח לעומת היחס במדינות נוצריות. גם היום, השלטונות מבינים את הצרכים הדתיים ואינם מתערבים בענייני הקהילות. בטורקיה אין בעיות של שחיטה כשרה ומילה כפי שיש כיום במדינות אירופיות, ואין התערבות בתפילות בבית הכנסת. בשנים האחרונות שיפצו שלטונות טורקיה שישה בתי כנסת במדינה.
באיסטנבול עצמה ישנם 15 בתי כנסת פעילים. חמישה־שישה בתי כנסת מקיימים מנייני תפילה בכל יום, והשאר פעילים בשבתות. יש בעיר בית ספר שרוב תלמידיו יהודים, בית חולים יהודי, מוסדות רווחה יהודיים, מוזיאון יהודי ובתי קברות שטמונים בהם רבנים וצדיקים מפורסמים, כגון רבי חיים פלאג'י באיזמיר, ורבי נפתלי כץ, בעל "סמיכת חכמים" באיסטנבול.
הקהילה היהודית בטורקיה היא חילונית. הקהילות היהודיות האחרות, אולי למעט הקהילות במדינות המוסלמיות הפוסט־קומוניסטיות, הן קהילות דתיות ומסורתיות. כך למשל במרוקו, תוניסיה ואיראן. הקהילה בטורקיה איננה דתית, כפי שגם המדינה איננה דתית. מלבד החילון הטבעי שנבע מכל מיני סיבות, בהן רשת בתי הספר "אליאנס" שפעלה פה בראשית המאה הקודמת, השלטונות עודדו חילון, ומבחינה זו היהודים דומים לשאר תושבי המדינה. יש גם בעיית התבוללות. בין 30 ל־40 אחוז מהצעירים מתחתנים עם לא יהודים, וההתמודדות היא לא פשוטה. הנושא הזה הרבה יותר מסוכן לקיומה של הקהילה והמשכיותה מכל מיני עניינים פוליטיים ואחרים.
אני ואשתי חיה הגענו לכאן לפני 22 שנה, בהזמנת הקהילה היהודית, כדי לעזור לקהילה בענייני שגרה, בתפעול בית הכנסת, ובענייני חינוך וכשרות. אני אחראי לתחום הכשרות פה, ומשמש נציג הרבנות הראשית לישראל במערכת הכשרות בטורקיה, ונושא תפקידים נוספים שקיבלתי על עצמי במהלך השנים. אחד הדברים המיוחדים פה הוא אחדות הקהילה. ספרדים ואשכנזים עובדים בשיתוף פעולה, וגם אם יש חילוקי דעות משתדלים לפתור אותם אצלנו. משתדלים גם לעזור זה לזה. בכל שבוע אנחנו מארחים אצלנו בבית חב"ד בין 50 ל־70 איש, ולפעמים הרבה יותר: ישראלים, תיירים יהודים ואנשי עסקים מכל העולם. אני אומנם רב הקהילה האשכנזית אבל עובד כחלק מהקהילה הכללית, וכשליח חב"ד אני מנסה לעזור לכל יהודי, בגשמיות וברוחניות.
גם באיחוד רבני מדינות האסלאם אנחנו מאגדים רבנים מכל הגוונים. כולם מיוצגים אצלנו, תחת הדרכתו ההלכתית של הראשון לציון הרב יצחק יוסף והרב הראשי לטורקיה, החבר במועצת הנשיאות. במסגרת האיחוד אנחנו משתדלים לעזור לרבנים במדינות העולם המוסלמי להתנהל מול השלטונות השונים ולעודד ולחזק את החיים היהודים במדינות האלה. בדצמבר 2021 התקיים בטורקיה הכינוס הראשון של איחוד הרבנים, ו־45 רבנים הוזמנו לבקר בארמונו של ארדואן.
