האסדה והגז: מנין הגיעו המילים הללו לעברית?

אסדת כריש, הממוקמת מול חופי צפון הארץ, עומדת לאחרונה בלב מחלוקת סוערת בין ישראל ללבנון. מנין הגיעה אלינו המילה אסדה? התיעוד הראשון שלה בעברית הוא בלשון המשנה. כך נאמר – למשל במסכת ברכות: "היה יושב  בספינה או בקרון או באסדה – יכוון את לבו כנגד בית קדש הקדשים". כלומר, אם אדם מבקש להתפלל אך הוא באמצע נסיעה בקרון או בעיצומה של הפלגה באסדה או בספינה, ואינו יכול לעמוד ולכוון עצמו לירושלים – די שיכוון את לבו לבית קודש הקודשים.

המילה קרון הגיעה ללשון המשנה מן היוונית והלטינית, ופירושה המקורי הוא "עגלה" (ואגב, מכאן התגלגלה גם המילה car באנגלית). אף המילה אסדה הגיעה משפות אירופה אל המשנה (ביוונית היא נקראת 'אוכסדיה'). מה פירושה? כך מבאר רש"י: "עצים הקשורים זה עם זה הרבה יחד, ובלשון מקרא קורא אותם רפסודות… ומשיטן בנהר להוליכן ממקום למקום ויכולין להלך עליהן כמו בספינה."

אסדה היא אפוא רפסודה. לפני כמאה שנה, עם הנחת יסודות הספנות בחופי ארץ ישראל, חזרה המילה לשימוש במשמע סירה לפריקת משא בנמלים, ובהמשך היא שימשה במשמעים קרובים והגיעה עד לאסדות קידוח הנפט והגז, שהן מעין משטחים הצפים על פני המים, בדומה לרפסודה.

מינֵי קיטור ואדים שונים

גם למילה "גז" עצמה ישנה היסטוריה מעניינת. מי שטבע את המילה היה הכימאי הבלגי יאן ואן הלמונט לפני כ-400 שנה. הוא השתמש במילה זו בהשראת המילה היוונית "כאוס", שמשמעותה המקורית היא רִיק, תוהו ובוהו (הן המילה כאוס והן הצירוף "תוהו ובוהו" מתפרשים כיום במשמע בלגן, אי סדר – אך משמעותם המקורית היא ריק ואפס, שיממון. החילוף בין העיצור כ' שבמילה כאוס לבין העיצור ג' שבמילה גז קשור להגייה ההולנדית, השפה שבה השתמש הלמונט).

בעברית המתחדשת כונה הגז בתחילה בשמות המקראיים "אֵד" או "קיטור". הנה למשל דוגמה מספר המדע שכתב שלום יעקב אברמוביץ', הידוע בשם מנדלי מוכר ספרים:

"אוויר זך מורכב מיסוד החמוצי (=חמצן) ומיסוד החנקי (=חנקן), ומים צלולים ובהירים מורכבים מיסוד החמוצי ומיסוד המימי (=מימן). ביותר מעורב האוויר אם מעט ואם הרבה בכל מיני קיטור ואדים שונים (=גזים), ובין אלה יימצאו לפעמים אדים רעים, המזיקים בנשימת הרוח להבריאות ולהחיים, אשר אני אזכיר מהם לדמיון רק קיטור כסף חי (=כספית) וקיטור חמוץ הפחמי (=תחמוצת הפחמן)".

בהמשך אימצה הכתיבה העברית את הגז הלועזי, וכך כיום אנו משתמשים בגז בכיריים שבמטבח, ומדברים על אסדת הגז שבים ולא על אסדת הקיטור (ואף מים מוגזים יש לנו – פועל שנתחדש מן הגז). גם במכונית אנו לוחצים על דוושת הגז, כלומר הדלק – אך כאן מדובר בקיצור אנגלי של המילה gasoline – שילוב של המילים gas ו-oil, היינו שמן, נוזל, הגורם לבערה של גז.

נחתום בתקווה שאף שמקורו של הגז בכאוס – פרשת הגז הנוכחית תסתיים בשובה ונחת, ויהיו ימי החג הבאים עלינו לשלום ימי טובה לישראל, אמן אמן.