בבוקר שאחרי המהומות הבוערות במזרח ירושלים, הנרטיב כבר היה מוכן: לא שנאת היהודים והמדינה היא שעוררה את תושבי האזור להשליך אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה לכל עבר, אלא בסך הכל חוסר הסכמה עם פעולה פרוצדורלית משטרתית. "צריך להימנע מענישה קולקטיבית שרק מחמירה את המצב", אמר השר ניצן הורוביץ הבוקר בראיון לגלי צה"ל. "בשועפאט נמנעה התנועה – והוצתו מהומות שהתפשטו גם לכל מזרח ירושלים".
מדובר בסילוף המציאות ברמה הגבוהה ביותר. הנרטיב הזה אולי היה עובד על חייזר שזה הרגע הפציע בסילוואן, אך למי שמודע למה שהתחולל כאן בישראל בשבועות האחרונים – ובשנים האחרונות – יוכל רק להשתאות נוכח היפוך הסיבה והתוצאה. מזרח ירושלים לא החלה לבעור אתמול. המציאות הביטחונית בכפרים האלה ובשכונות היהודיות הסמוכות אליהם מעורערת כבר שנים רבות, במיוחד ובמיוחד במהלך עונות החגים. כמעט בכל שנה, סמטאות וכבישי העיר העתיקה והשכונות שסובבות אותה נשטפים בדמם של יהודים שכל פשעם היה לבקש לחזור הביתה בשלום. לאחרונה זה השתדרג ממקרים בודדים של דקירה או ירי למהומות קבועות שכוללות זיקוקים, נפצים, אבנים, וכמובן ירי חי. אם ניצן הורוביץ וחבריו לנרטיב השקרי הזה לא מודעים לכך, אולי כדאי שיבררו עם מישהו שגר שם.
אבל גם אם נעזוב רגע את הרקע העשיר לפרעות של ערבים נגד יהודים בירושלים בתקופת החגים, ישנה העובדה שאנחנו בעיצומו של גל פיגועים קטלני שרק בשבוע האחרון נרצחו בו שני חיילי צה"ל. אחת מהן, נעה לזר ז"ל, נרצחה במחסום שועפאט – אותה שועפאט שהגישה אליה נחסמה כחלק ממאמץ למצוא את המרצחים. עד כמה שידוע לנו, אותם מחבלים לא רצחו חיילת אחת ופצעו קשה מאבטח נוסף כי הם ידעו שבעתיד יחסמו את הגישה לשכונה. הם יצאו לרצוח יהודים כי הם רצו לרצוח יהודים.
הסיפור כאן באמת לא כזה מסובך, ולא יכול להיות שחבר בקבינט המדיני-ביטחוני לא מבין אותו. המהומות, האלימות נגד כוחות הביטחון, הניסיונות לרצוח עוברי אורח יהודים, כל אלה לא פרצו פתאום רק כי נחסמה הכניסה לשועפאט. הכניסה לשועפאט נחסמה כדי לנסות להיאבק בכל זה. כל עמדה אחרת היא פשוט שקר.
