ביום ראשון הובאה למנוחות השופטת בדימוס שושנה נתניהו, דודתו של יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו, לאחר שנפטרה בשיבה טובה בגיל 99. היא כיהנה כשופטת בית המשפט העליון בשנים 1982־1993, ובין שלל תפקידיה עמדה בראש ועדת החקירה הממלכתית לבחינת תפקודה ויעילותה של מערכת הבריאות. מסקנות הוועדה שנקראה על שמה התוו לטוב ולרע – בעיקר לטוב – את מאפייני מערכת הבריאות הציבורית בישראל.
דו"ח ועדת נתניהו הוגש לממשלה באוגוסט 1990, וכלל יותר ממאה המלצות לרפורמה. שני נושאים מרכזיים שהוועדה דנה בהם השפיעו באופן מכריע על מערכת הבריאות בישראל: חוק ביטוח בריאות ממלכתי והשר"פ – שירותי הרפואה הפרטית הניתנים בתוך בתי החולים הציבוריים.
אחרי ארבע שנים, בעקבות מסקנות הוועדה, נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שהוביל חיים רמון. החלת חוק ביטוח בריאות חובה בישראל הובילה להשוואת השירות הרפואי לכל התושבים ללא אפליה בגין מצב בריאות או הכנסה, ולקביעת מס הבריאות על בסיס פרוגרסיבי כך שעלויות השירות מחולקות באופן הוגן – כל אחד משלם לפי הכנסתו ומקבל שירותים רפואיים לפי צרכיו.
האחריות לביטוח הבריאות הועברה לידי הביטוח הלאומי, שהופקד על גביית מס הבריאות וחלוקתו לפי נוסחת קפיטציה לקופות, שנטרלה את עמדת הכוח שלהן בקביעת החברים בהן. כל אחד רשאי מאז לבחור את קופת החולים שלו, כך שנוצרה גם תחרות בין ספקי השירותים והשתפרה איכות הטיפול שמקבלים התושבים בישראל.
נושא אחר שהוועדה המליצה בו המלצות בניגוד מסוים לרוח חוק ביטוח הבריאות הוא השר"פ. הוועדה המליצה למסד את הרפואה הפרטית במשולב עם הרפואה הציבורית. "התרשמותנו מהעדויות ששמענו היא שהחלטה לאכוף את הפסקת הרפואה הפרטית הזו תהיה – בעיני העוסקים בה – בבחינת גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, והיא רק תעמיק את התופעה לרובד נמוך יותר במחתרת. אנו סבורים שבמצב זה … עדיף למסד את הרפואה הפרטית במשולב עם הרפואה הציבורית", כתבה הוועדה, "באיזון בין מכלול השיקולים – לחיוב ולשלילה – יהא זה לטובת המערכת הציבורית לאפשר שילוב של הרפואה הפרטית עם הרפואה הציבורית".
כפי שעולה מדו"ח ועדת העבודה והרווחה בכנסת לאחר הגשת מסקנות ועדת נתניהו, בימים ההם נפוצה בבתי החולים "רפואה שחורה" – חולים שילמו במזומן ישירות לרופאים עבור בחירת מנתח ועבור הקדמת תורים. 25 שנה לאחר המלצת ועדת נתניהו המליצה ועדת גרמן לא להתיר את השר"פ במקומות שלא הופעל בהם עד כה, וכן לבטל את השר"פ המתוכנן בבית החולים אסותא שהוקם באשדוד.
כך, בתוך חצי יובל עברנו ממצב שבו ביטול השר"פ הוא "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" למצב שבו כיום מופעל השר"פ רק בשני בתי חולים גדולים – הדסה ושערי צדק – ובבתי חולים פרטיים קטנים. "הרפואה השחורה" נעלמה מבתי החולים.
מערכת הבריאות הציבורית בישראל סובלת מקשיים רבים, ובכללם חוסר במשאבים, היעדר רגולציה אמיתית (משרד הבריאות הוא גם הרגולטור וגם הבעלים של יותר מעשרים בתי חולים ממשלתיים), חלוקת משאבים לקויה בין המערכת הפרטית לציבורית, היעדר שוויון בנגישות לשירותי בריאות בין המרכז לפריפריה ועוד. למרות כל אלה אפשר להיות גאים במערכת הבריאות שלנו, המופעלת לפי חוק הנפתח בהצהרה: "ביטוח הבריאות הממלכתי יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית". החוק הוא גם זיכרון ראוי לשופטת שושנה נתניהו.
ד"ר ברי דנינו הוא אורתופד ילדים
