כל תוצאה בבחירות שיתקיימו כאן בעוד שבוע וחצי תהיה קטסטרופלית בצורה כזו או אחרת. כל תוצאה תבשר שוב על מערכת פוליטית מעורערת, חוסר יציבות, בעיות משילות, המשך המשבר והמתחים הפנימיים, ותהיה מבוא לבחירות הבאות.
נתחיל באפשרות שיהיו לנתניהו ולגוש הימין 61 מנדטים, אף שרוב רובם של הסקרים לא צופים אפשרות כזו. נתניהו יכול להבטיח מעל כל אוטובוס ממשלה ימנית יציבה לארבע שנים, אבל ממשלה שנשענת על מפלגת הציונות הדתית, בהובלת בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן־גביר, היא בעיקר הסיוט של יו"ר הליכוד עצמו.
ממשלת 61 כזו, עם ראש ממשלה באמצע משפט ועם בן־גביר בקבינט, תגרום לתגובות קשות בארץ ובחו"ל. נתניהו שבורח מחברותא מתוקשרת עם בן־גביר ייאלץ להצטלם איתו בכל מקום, אולי כשר לביטחון הפנים בממשלתו. כפי שזה נראה היום, אין לנתניהו שום אופציה להרחיב ממשלה כזו באמצעות שותפים מהשמאל ומהמרכז.
לפיד לא יכול להקים ממשלה שאינה נשענת על חד"ש־תע"ל, אף שהוא היה רוצה. אין במחנה שלו מספיק שותפים למהלך דרמטי כזה, וגם לוּ היו, ממשלה כזו לא תחזיק מעמד
ההערכה שלי היא שנתניהו במקרה כזה יקים ממשלה, ישתמש בשותפיו ויעביר את החוקים המשפטיים הנוחים לו על פי משנת סמוטריץ'. אחרי שיבטל או יסרס לחלוטין את משפטו, יפרק נתניהו את הממשלה בטענה שהיא קיצונית מדי. הוא ייזום משבר עם בן־גביר, כפי שהוא יודע לעשות, וייצא לבחירות שישיות בלי התיק הפלילי הכבד שהוא סוחב על גבו.
אם לא יהיו לנתניהו 61 מנדטים, אנחנו נשארים עם שתי אופציות אחרות. יאיר לפיד לא יכול להקים ממשלה שאינה נשענת על חד"ש־תע"ל, אף שהיה רוצה. אין במחנה שלו מספיק שותפים למהלך דרמטי כזה, וגם לוּ היו, ממשלה כזו אינה יכולה להחזיק מעמד לאורך זמן. בני גנץ וחבריו כבר הודיעו שהם שוללים את האופציה הזו.
במקרה כזה אנחנו מגיעים לקטסטרופה שאותה הכרנו טוב כל כך בארבע השנים האחרונות. אין הכרעה בקלפי ולכן אנחנו הולכים לבחירות שישיות בקיץ הבא. בחירות שישיות בתוך חמש שנים. עד אז תכהן כאן ממשלת מעבר בראשות לפיד, שאולי ייהנה בתפקידו עוד כמה חודשים, אבל המדינה תסבול מחוסר משילות והיעדר תקציב, עם כנסת לא מתפקדת ובעצם לא קיימת. ההשלכות הן הרסניות, וכבר למדנו אותן על בשרנו בשנים האחרונות.
האופציה האחרונה, של ממשלה בראשות בני גנץ בלי נתניהו והליכוד, לא נראית ריאלית אם לוקחים ברצינות את התגובות החרדיות למהלך כזה. גנץ יעמוד לפי הסקרים בראש מפלגה עם 11־12 מנדטים, מה שינטרל את הלגיטימציה שלו להקים ממשלה אפילו בעיני אנשיו. במהלך השנה האחרונה למדנו כי ממשלה שקמה על בסיס רעוע כל כך לא יכולה להחזיק מעמד. המחנה הממלכתי עצמו הוא אכן יסוד לא יציבה עם בכירים שמאמינים בדבר והיפוכו, והוא נדון לפירוק בשלב כזה או אחר.
זה נראה מייאש, אבל קיימת עוד אפשרות אחת שתופסת תאוצה במערכת הפוליטית, ואולי מכאן תבוא הישועה. נניח שנתניהו לא משיג 61 מנדטים, והמדינה לא רוצה ללכת לבחירות חדשות. במקרה כזה אפשר להקים כאן ממשלת אחדות בלי נתניהו. ראש הממשלה לשעבר יהיה חבר כנסת בכיר, יכהן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, יישאר יו"ר הליכוד ויקבע מי יהיו שרי הליכוד בממשלה עם המחנה הממלכתי, הסיעות החרדיות ואולי גם מפלגות נוספות.
בממשלה כזו תהיה רוטציה בין גנץ לראש ממשלה חלופי מהליכוד שנתניהו יקבע, נניח יריב לוין. סדרי הרוטציה ייקבעו במו"מ בין הצדדים. אנחנו מדברים בעצם על מתווה אריה דרעי, שנבצר ממנו להיות שר בממשלה, אבל הוא נשאר בכנסת וקובע את כל מה שקורה במפלגתו ש"ס.
האופציה הזו תלויה כמובן ברצונו הטוב של בנימין נתניהו. האם הוא יקום ויודיע שמתוך דאגה עמוקה לגורל המדינה הוא משחרר אותנו מן הפקק הנוראי שיצר? האם הוא יסכים שאחרי ארבע שנים תקום כאן ממשלה יציבה, גם עם הימין והחרדים? כולם יודו לו על כך, ואני בטוח שרוב חברי הכנסת בימין, ולא רק בשמאל, מתפללים שכך יקרה.
