עשרה ימים לבחירות, ולאחר שביום שישי תם מועד החתימה האפשרי, חמש מפלגות נותרו ללא הסכם עודפים. המשמעות היא כי אין סיכוי שאחת מהרשימות הללו תזכה בקולות נוספים בשלב חלוקת הקולות העודפים, ותצליח להכניס מנדט נוסף לכנסת. כאשר מסתכלים על חלוקת הרשימות נראה שיש כאן עוד כישלון של גוש השמאל ויתרון לגוש הימין.
מדובר בישראל ביתנו, רע"מ, תע"ל-חד"ש, וכן שתי מפלגות שעל פי הסקרים לא עוברות את אחוז החסימה – בל"ד והבית היהודי. במקרה כזה, הסכם העודפים חסר משמעות מאחר שקולות לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה – לא מחושבים כלל בעת חלוקת המנדטים.
לעומת זאת, תע"ל-חד"ש ורע"מ, שיכלו למקסם את קולות המגזר הערבי אם היו חותמות על הסכם כזה, לא הצליחו להגיע להסכמות, על רקע היריבות הקשה ביניהן, ונותרו ללא כלום. בין היתר מחשש שרע"מ ישתמשו בקולות שלהם להרכבת ממשלה עם נתניהו. לפי ח"כ עאידה תומא-סלימאן: "אם עושים הסכם עודפים עם רע"מ, הקולות שלנו ילכו אנחנו לא יודעים לאן – או לקואליציה עם ביבי, או לקואליציה עם לפיד, גם זה שיקול".
בתוך כך, יו"ר תע"ל-חד"ש, ח"כ אחמד טיבי, עוד ניסה ברגע האחרון לפנות ליו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה במטרה לחתום על הסכם עודפים, אך שם סירבו להצעה, בשל הקמפיין שמנהלת תע"ל-חד"ש נגד בל"ד בטענה שאינה עוברת את אחוז החסימה.
כאמור, גם ישראל ביתנו של ליברמן לא הצליחה למצוא מפלגה לחתום איתה על הסכם עודפים, ומדובר בתוצאה מאכזבת מבחינת ראש הממשלה לפיד, שלא התערב במגעים ובניסיונות לשמור על הקולות במרכז-שמאל. מן הצד השני היא מהווה כמובן יתרון לגוש נתניהו, שצפוי ליהנות מקולות שמאל שיילכו לפח, וגם שומר על קולותיו שלו, כאשר ארבע מפלגות הגוש חתומות על הסכם עודפים זו עם זו.
***
אז מה הוא הסכם עודפים? לאחר ספירת כל הקולות, נותרות בדרך כלל למפלגות עוד קולות שלא מגיעים לשווי מנדט (לדוגמה: אם מנדט שווה 40,000 קולות, מפלגה שקיבלה 180,000 קולות זוכה לארבעה מנדטים, כאשר נותרים לה 20,000 קולות עודפים). במקרה כזה מתייחסים ל-2 רשימות שחתמו על הסכם העודפים כאל רשימה אחת, ובהתאם לכך מחשבים את מספר המנדטים ששתיהן קיבלו ביחד ושווה יחד למנדט אחד.
חלוקת העודפים מעניקה יתרון לרשימות גדולות. הסכם עודפים מחבר בין שתי רשימות, ולכן יוצר רשימה גדולה יותר מבחינת חישוב המודד לרשימה ומבחינת הסיכויים לזכות במנדטים עודפים.
