"הפעם אבחר בפתק לבן", בישר כאן מוטי קרפל בשבוע שעבר, והצטרף לעוד הצהרות הרווחות היום במחוזותינו. אם הן יקנו שביתה בדעת רבים, נזק כבד עלול להיגרם לדברים היקרים בעינינו. לכן נזעקתי להבהיר: אין אנו הולכים להצביע בשביל מישהו או למענו, גם לא כדי לתגמל או להעניש, אלא כדי למלא חובה, כפי שיתואר בהמשך.
עם ישראל לא נולד אתמול. בהיסטוריה שלו כבר ידע מצבים דומים. כיצד נהג? ובכן, בתפילת מוסף של יום הכיפורים אנו מזכירים את סדר עבודת היום. מסופר שם שחכמים היו משביעים את הכוהן הגדול שיעשה את עבודת היום כהלכתה. במשנה במסכת יומא מתוארת מציאות של כוהנים גדולים שאינם יודעים אפילו לקרוא בתנ"ך, שכן שפת אמם ארמית. הגמרא תמהה על כך ומספרת שבבית שני היו כוהנים גדולים אשר קנו את מעמדם בכסף, ולא היו ראויים מלכתחילה לכהן. לכאורה היו חכמים צפויים להחרים את עבודת המקדש, כדי לא לשתף פעולה עם כוהן פגום. אך הם שמו לנגד עיניהם את משימת היום, והבליגו על העלבון שבדבר.
ממי למדו? בספר שמואל מסופר על עליית אלקנה ומשפחתו לזבוח במשכן שילה. במשכן כיהנו אז שני כוהנים מושחתים ביותר, חפני ופנחס, בניו של הכהן הגדול עלי, שלא הוכיח אותם על רעתם. אברבנאל מעיר בפירושו שאלקנה עולה לשם למרות זאת, כי "לגודל צדקתו" הוא שם את מטרת עבודת המקדש בראש מעייניו, והתעלם מן המושחתים המצויים שם. לדברי חז"ל, הוא שידל רבים לעשות כן.
הגמרא מספרת גם שבניין בית המקדש חישב ליפול, והתנא בבא בן בוטא הציע למלך הורדוס לשקם אותו. הורדוס לא היה ראוי למלוך ואף רצח רבים מהחכמים. הגמרא שואלת כיצד הוצעה משימת קודש כזו לרשע כזה, ומשיבה שתי תשובות. האחת, שהורדוס היה חייב בבניין בית המקדש ככל אחד אחר; רשעותו לא פטרה אותו מן המצוות. השנייה, שמשימה זו הייתה כבדה עד כדי כך שרק באמצעים מלכותיים ניתן היה לעשותה. חכמים גם לא נמנעו מלשבח את טיב מעשהו באומרם: "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו".
גם לחכמים היו קווים אדומים. אלקנה לא היה עולה להקריב בשילה לו נעשתה העבודה שם שלא כהלכה. חכמי בית שני לא היו משתפים פעולה עם הכוהן הגדול לו חשדו שיסטה מדרך עבודת בית המקדש. גם לא היו מהללים את הורדוס לו ביקש לשנות את סדרי המקדש ולקיים את עבודתו על ידי מי שאינם כוהנים. אבל כאשר התאפשרו עבודות המשכן והמקדש על פי ההלכה, לא נמנעו חכמים מכך בגלל הבלתי ראויים שהיו שם. הצדיק, כדברי אברבנאל, ממוקד מטרה. הוא מתעלם לכן מפגמים המצויים בעושיה, גם אם הם חמורים.
ובימינו, תפקיד הממשלה לשמור על קיום עם ישראל בארצו, באופן מכובד ונאמן למטרה. עלינו מוטל לכונן את הממשלה הקרובה ביותר למילוי התפקיד הזה. לכן יש לבחור כנסת שתביא אותנו לקרוב ביותר למבוקש. פגמים שאנו רואים, גדולים או קטנים, אינם משחררים אותנו מחובה זו.
