שרת התחבורה ויו"ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי, אמרה בגאווה השבוע כי במהלך כהונתה היא לא השקיעה בקידום מיזמי תחבורה ביהודה ושומרון מכיוון שבעיניה "חבל להשקיע במקום שבסופו של דבר הוא לא יהיה חלק ממדינת ישראל הריבונית". ביו"ש מתגוררים 475 אלף יהודים, ולשיטתה של מיכאלי הם אזרחים עם דם סמוק קצת פחות. אם יהרגו – זבש"ם, בכל מקרה עוד מעט מתפנים מהאזור. לדיון בוועדת כלכלה שעסק בקטל בכבישי יו"ש מיכאלי אפילו לא טרחה לשלוח נציג ממשרדה.
רק בשנה האחרונה הובאו לקבורה 38 ישראלים שנהרגו בתאונות דרכים על ציר 60. מתן צינמן בן השש נהרג כאשר נהגת פלסטינית עקפה בקו הפרדה רצוף. הודיה מעודד ושני ילדיה נדרסו למוות כאשר נהג פלסטיני ביצע פניית פרסה על קו הפרדה רצוף. מלבד ההרוגים הישראלים, נהרגו בציר זה עוד 133 פלסטינים. על אף שציר 60 הוא ציר אדום מדמם, מהבהב ובוהק, הוא איננו נחשב ל"כביש אדום" ולא מקבל את התקציבים הנכונים מהסיבה הפשוטה שהרוגים פלסטינים לא נספרים כמתים.
מספיקה נסיעה אחת על ציר 60 כדי להבין מקרוב עד כמה חוסר המשילות עולה בחיי אדם. עד כמה עמדתה הפוליטית של מיכאלי ודומיה עולה לנו בדם יקר. בכבישי יו"ש נהגים שעוברים על החוק הם מחזה שבשגרה, עקיפות על קו הפרדה רצוף, נסיעה בנתיב הנגדי ונהיגה במהירות שהיא הרבה מעבר למותר נראות כאן על הכביש מדי יום, או בעצם יותר מדויק לומר – מדי שעה.
***
על פי דו"ח שכתב מרכז המחקר של הכנסת לבקשת ח"כ אורית סטרוק בחודש יוני האחרון, ב-90% מהתאונות הקטלניות מעורבים נהגים פלסטינים. המשטרה בכוחות דלים מחלקת קנסות. 75% מהקנסות בשנה האחרונה ניתנו לנהגים פלסטיניים. אבל אל דאגה, אף פלסטיני לא מתרשם מהקנס. למעשה יש לנהגים הפלסטינים חוב של יותר רבע מיליארד ש"ח על דו"חות שלא שולמו (דמיינו מה היה אפשר לעשות עם הכסף הזה לטובת התשתיות בארץ).
כאשר שוטר נותן דו"ח לנהג פלסטיני, השוטר יכול באותה מידה לכתוב את הדו"ח על שמשת הרכב. שפריץ קטן של מים, ניגוב והכל נמחק. הדו"חות האלו לא שווים את הנייר שהם נכתבו עליהם. זאת משום שהמשטרה והמנהל האזרחי כלל אינם אוכפים את תשלום הקנסות, העבריין אפילו לא מקבל את הדו"ח הביתה, וכך שלושה רבעים מהנהגים הפלסטינים שקיבלו דו"ח העיפו אותו מהחלון בהזדמנות הראשונה. הדו"חות האלו לא שולמו וגם לא ישולמו. המנהל האזרחי אמור לאכוף את תשלום הקנסות אבל כנראה שרבע מיליארד ש"ח לקופת המדינה אינם עומדים בראש סדרי העדיפויות של המנהל. דו"ח מבקר המדינה מצביע על כך שהמנהל האזרחי לא נוקט אמצעים כנגד נהגים פלסטינים שלא שילמו קנסות ולא פועל למנוע את כניסתם לתחומי הקו הירוק. אני תוהה על סדרי העדיפויות של המנהל האזרחי, אולי גם הוא כמו מיכאלי מתכנן לארוז, ולכן לא טורח לטפל במערב הפרוע המשתולל בכבישים שתחת אחריותו.
אין ביו"ש אכיפה באמצעות מצלמות בטיחות (כשלא ידועה כתובת בעל הרכב ממילא אין למי לשלוח את הדו"ח), כך שהרתעה כלפי נהגים פלסטיניים כמעט ואינה קיימת, וכך אין מי שימנע מהנהגים ללחוץ על הדוושה, לעקוף על קו הפרדה רצוף ולהיכנס באין כניסה.
***
אבל עוד לא אבדה תקוותנו, יש תקווה לנהגים שרוצים לחזור הביתה בשלום. ביוזמתה של סטרוק ויו"ר מועצת בנימין ישראל גנץ, חתם לפני כחודש מפקד פיקוד המרכז, האלוף יהודה פוקס, על צו שמאפשר לשוטרים להחרים במקום רכב שביצע עקיפה מסוכנת בכבישי יו"ש, וכן להחרים רכב שלחובתו עומדים דוחו"ת תנועה שלא שולמו. מדובר בבשורה של ממש שעשויה לצמצם את הנהיגה הפרועה על הכביש. בנוסף יוחרמו כלי רכב מנהגים שעוברים באור אדום. החרמת רכבים הוא פתרון שיש בו בשורה לתרבות הנהיגה הקטלנית בכבישי יו"ש.
נותרה רק בעיה אחת – מי השוטרים שיחרימו את הרכבים של הנהגים העבריינים? 19 ניידות משטרה בלבד אחראיות על 1,600 ק"מ של כביש. היכולת של שוטרים ספורים אלו לאכוף את צו אלוף הפיקוד נמוכה, אבל אם נתחיל לראות רכבים מושבתים בשולי הדרך, נרגיש קצת יותר בטוחים..
