אפשר להבין למה סערת האנטישמיות של קניה ווסט לא זוכה למספיק התייחסות כאן בארץ. הסיקור שלה בארה"ב כל כך מזכיר שערוריית סלבים קלאסית, שברמה השטחית קשה למצוא הרבה הבדלים בין ידיעה על ההתבטאות האחרונה של הראפר נגד היהודים לכזו על פעילים שזועמים על גרושתו כי היא לבשה שמלת ניכוס תרבותי לאיזה נשף. אבל אם מתעמקים קצת יותר, מתברר כאן סיפור שראוי לא רק להתעסקות שלנו כאן בארץ, אלא לדאגה עמוקה.
כבר כמעט שבועיים שווסט מופיע על כל במה אפשרית ומדבר את האנטישמיות הקלאסית ביותר: היהודים שולטים בעולם, היהודים שולטים בתקשורת, היהודים טובים בכסף וכמובן שולטים גם בו. אה, ואין כזה דבר אנטישמיות, וכמו כן – מכיוון ששחורים הם בעצם יהודים, הם לא יכולים להיות אנטישמים בכל מקרה. ואיכשהו, על אף שאלו דיבורים הרבה יותר מכוערים מאשר החצאי-משפטים ורמזים קטנים שבדרך כלל מספיקים כדי להפוך ידוען ממוצע למצורע בחברה, הסיפור של ווסט הפך למורכב הרבה יותר.
זה לא שאין מחאה נגד האמירות הדוחות שלו –ידוענים, פובלציסטים ופוליטיקאים רבים בארה"ב יצאו להגנת העם היהודי ומיהרו לגנות את ווסט. אבל המחאות האלה פחות נפוצות בהרבה ממה שהיינו מצפים, בטח ממה שהיינו רוצים, במדינה ובחברה שלכאורה כבר התגברה על השלב בו נתחים נרחבים מהאוכלוסייה עדיין מאמינים לעלילות כמו אלו שהוא מפיץ.
אבל זה עוד נסבל, איכשהו. הבעיה היותר גדולה נחשפת כשנכנסים לאותם פוסטים או ציוצים שמגנים את ווסט ומתחילים לעבור על עשרות ומאות אלפי התגובות שם. כאן נחשפים שני סוגים של אנשים שעושים כל מאמץ לשנמך, אם לא להעלים לחלוטין, את האנטישמיות. משמאל, באים מומחי ה"וואטאבאוטיזם": איך קים קרדשיאן יכולה לגנות את האנטישמיות של בעלה לשעבר ולא להגיד מילה על צרתם של השחורים/ההיספנים/המהגרים ועוד? יש גם את אלו שמגדילים לעשות ומזכירים שהיא העזה פעם – השם ירחם! – להיפגש עם דונלד טראמפ ועם ביתו היהודייה איוונקה. אז אם היא מגנה אנטישמיות – אולי אנטישמיות זו הדרך? לא ברור. מימין, ישנם אלו שפשוט יתנגדו אוטומטית לכל דבר שמריח מ"שמאל". ומכיוון שקניה – אדם תלוש לחלוטין שלא באמת מייצג אף צד מלבד את מתמודדי הנפש שמסרבים לטפל בעצמם – איכשהו מזוהה עם הימין, הרי שאסור לבקר אותו! ואולי אפילו יש משהו במה שהוא אומר?
וזה מוביל אותנו ישירות לבעיה השלישית והחמורה ביותר: האנטישמים הטהורים. בניגוד לאזהרות וחששות שהובעו מאז שהחל הטרלול הנוכחי של קניה ווסט, קשה להאמין שהוא יהפוך יותר מדי אנשים תמימים לאנטישמים להוטים. אבל אין ספק שהוא כן חושף את אלו שהאנטישמיות כבר הייתה נטועה עמוק בליבם. ולמרבה האימה, יש המון המון אנשים כאלה. ברשתות החברתיות, בתקשורת הממוסדת וגם ברחובותיה של אמריקה, מפציע צבא של אנטישמים שמאושרים מכך שסוף סוף הגיע מישהו שמוכן להציג את הדברים כמו שהם, לומר את האמת, לחשוף את התרמית היהודית הגדולה. מי היה מאמין שעדיין יש כל כך הרבה אנשים כאלה? בשלב הזה אולי כדאי לבדוק כמה אנשים בעולם לא אנטישמים.
כן, נגבה מווסט מחיר על ההתבטאויות הללו. מספר חבורת וארגונים הודיעו שיפסיקו לעבוד איתו, כאשר האחרונה היא חברת אדידס שהשיקה איתו ליין של נעליים ובימים האחרונים הייתה נתונה ללחצים כבירים לנתק קשר. אבל בסוף, השאלה האם אמריקה תצליח "לבטל" את קניה ווסט פחות חשובה לנו כאן בישראל. השאלה היותר חשובה היא, האם אי-פעם נצליח לגרום לאנשים להפנים עד כמה הדיבורים שלו מסוכנים.
