חשיפת ההקלטות של בצלאל סמוטריץ' בראשית השבוע, ובעיקר השיח שעוררה, היא אקורד סיום הולם לעוד מערכת בחירות שלא הצטיינה בשיח פוליטי מכובד. יש מי שמבטלים התעסקות מרובה באופיו של השיח הפוליטי, משום שלדבריהם מדובר בסגנון בלבד. העיקר הם המעשים, לא הדיבורים, הם טוענים. אלא שבמציאות הפוליטית הנוכחית, לתרבות השיח יש השלכות מעשיות. היא משפיעה על דפוסי ההצבעה של האזרחים בקלפי, ובעיקר על התנהלותם בפועל של חברי הכנסת ושל המפלגות. בשנים האחרונות אפשר לזהות הלימה ברורה בין התגברות השיח השלילי והמתלהם ברשתות החברתיות, ובין ההחרמות ההדדיות במערכת הפוליטית, שמובילות אותנו שוב ושוב לקלפיות.
קשה להסיק מסקנות על חברי כנסת שקיבלו ציון 100 מכיוון שמדובר במדגם של 100 ציוצים בלבד בתקופה מסוימת ומוגבלת. כן ניתן ללמוד על אלו שקיבלו ציון נמוך בעקבות ציוצים שליליים. בקואליציה אלו שבלטו לרעה היו חברי הכנסת גלעד קריב ממפלגת העבודה, ולדימיר בליאק מיש עתיד, ויוליה מלינובסקי מישראל ביתנו (עם ציון 72 לכל אחד), יאיר גולן ממרצ (70) ובועז טופורובסקי מיש עתיד (68). באופוזיציה בלטו לרעה בציון נמוך מ־60, ישראל כ"ץ, מאי גולן, מירי רגב ואלי כהן מהליכוד, אבי מעוז, בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן־גביר מהציונות הדתית, משה אבוטבול מש"ס, ועופר כסיף, סמי אבו־שחאדה, ואימאן ח'טיב־יאסין מהרשימה המשותפת.
גולדברג דגם לאחרונה כמות נוספת של ציוצים בעשרת ימי תשובה. 88 פוליטיקאים צייצו בימים הללו. בשקלול הנתונים בולטים שם לרעה, בין אלו שצייצו למעלה מעשרה ציוצים, עופר כסיף מהמשותפת, יוראי להב־הרצנו וּולדימיר בליאק מיש עתיד, ושלמה קרעי מהליכוד.
גולדברג, שמתכוון להמשיך ב"פרויקט השיח" גם לאחר הבחירות, אינו פעיל פוליטי אך מעיד על עצמו שהוא מצביע תמיד לאחת המפלגות הדתיות או החרדיות. "קיוויתי שהמפלגות שאני אוהד יקבלו מקומות מכובדים בדירוג, וכאב לי הלב שזה לא קרה. כשצללתי לציוצים עצמם ממש הזדעזעתי מחלק מהמקרים. אני מצפה במיוחד מחברי הכנסת הדתיים להתנהגות של דרך ארץ קדמה לתורה. אין בעיה שתהיה התנגדות, אבל יש דרך ראויה להתנסח".
מחלוקת לשם שמיים
זה קרה השבוע לפני ארבעים שנה, בישיבת הר עציון. במהלך חופשת בין הזמנים של חגי תשרי תשמ"ב, הביע ראש הישיבה הרב יהודה עמיטל עמדות פוליטיות חריגות בציבור הדתי־לאומי. הוא הביע תמיכה בהקמת ועדת חקירה לאירועי סברה ושתילה שהתרחשו בראש השנה, ובראיונות לתקשורת האשים את גוש אמונים באחריות לעייפות העם ממלחמות, וקרא להמיר את המאבק על יהודה ושומרון בקירוב לבבות.
כשהתלמידים חזרו לישיבה, בראש חודש מרחשוון, הם ביקשו לשמוע מרבם נימוקים לעמדותיו וליציאתו הפומבית לתקשורת. במוצאי שבת פרשת נח נשא הרב את דבריו באולם בית המדרש. הוא דיבר על עיוות שקיים לדעתו בסולם הערכים הנוכחי של הציונות הדתית, שמעמיד את ארץ ישראל לפני עם ישראל, וקרא לציבור הדתי־לאומי לשנות כיוון ולהכריז שפניו לשלום אמיתי, שלמענו יסכים גם לפשרה טריטוריאלית.
כאשר הגיעה שעתם של התלמידים לשאול שאלות, אחת מהידיים המורמות הייתה של חנן פורת ז"ל. פורת, שנמנה בעבר עם מייסדי ישיבת הר עציון, היה אז חבר כנסת מטעם סיעת התחייה. בספרו "את אחי אנוכי מבקש" הוא סיפר שדבריו של הרב עמיטל גרמו לו לתחושת כאב ועלבון. מכיוון שלא יכול היה לבטלם, החליט להגיב. הרב עמיטל הבחין בידו המושטת, והזמין אותו בתנועת יד רחבה ובמאור פנים לעלות לדוכן ולשאת דברים מהמקום שבו נשא את דבריו. פורת הגדיר את נכונותו של הרב עמיטל לפשרה טריטוריאלית ביש"ע "הרס חינוכי". הוא יצא נגד העמדת עם ישראל קודם לארץ ישראל, ואמר שדווקא מתוך חינוך לאהבת הארץ ניתן יהיה לעורר עלייה מוגברת אליה. הרב עמיטל, לא הגיב לדברי פורת. מבחינתו התלמידים שמעו כבר את דבריו, ויכלו לשפוט בעצמם. הוא לא ראה כל צורך להמשיך את הפולמוס.
מבלי להיכנס לוויכוח בין הרב עמיטל לחנן פורת ז"ל, הרהרתי השבוע כמה ראשי ישיבה היו מאפשרים היום לאדם שאינו נושא תפקיד בישיבתם, לצאת חוצץ נגד דבריהם בנאום מול כל התלמידים בבית המדרש. ההרהור הזה עלה גם בעקבות מכתב ששיגר לפני שבוע הרב שמואל אליהו להנהלת ערוץ 7 ובו מחה על הבמה, החיובית לדבריו, שמעניק הערוץ לשרת הפנים איילת שקד. ראוי להזכיר שבנו של הרב אליהו ייבחר כנראה לכנסת בשבוע הבא ברשימת הציונות הדתית. נזכרתי גם בח"כ אבי מעוז, נציג ישיבות הקו, שלפני פחות מחודש כינה דיינים בבית הדין "גיור כהלכה" כמו הרב שלמה ריסקין, הרב רא"ם הכהן, הרב יעקב מדן והרב דוד סתיו, בכינוי "פרוגרסיבים רגרסיבים", והאשים אותם בדהירה לעבר מדינת כל אזרחיה. התחושה היא שהרבנים שעמדתם תקבל ייצוג פוליטי בכנסת הקרובה אינם כאלה שמוכנים לדיאלוג מכבד עם עמדות שונות משלהם. הלוואי שאתבדה.
