מגיש החדשות ערד ניר מחדשות 12 ננזף אתמול (מוצ"ש) על כך שעירב תעמולה בוטה בדיווח שאמור להיות נטול פניות. מנין הגיעה לעברית המילה "תעמולה"?
לפני כמאה ועשרים שנה החלה המילה להתפרסם בעיתון "המליץ" שיצא לאור ברוסיה כתחליף עברי למילה "אגיטציה", שפירושה השתדלות לטובת רעיון מסוים. הנה למשל לשונה של רשימה מעיתון זה משנת 1899, העוסקת בפועלו של רב קהילה בקנטקי שבארה"ב: "כל מי שלא ראה עמל הרב בעירנו, האחד ומיוחד בין רבני הארץ הזאת, אשר ישא את נפשו לציון ומוסר אותה עליה; מי שלא ראה את עמלו לעשות נפשות לציון, נפשות חיות מרגישות לה, לא ראה תעמולה מימיו".
כפי שאפשר לראות, המילה "תעמולה" קשורה כאן ל"עמל", במשמע פעילות נמרצת והשקעת עמל לקידום רעיון מסוים, כשם שהמילה תעסוקה נגזרת מהשורש עס"ק, ותהלוכה נגזרת מהשורש הל"ך (ומילה זו מתועדת כבר במקרא, נחמיה יב לא: "ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין מעל לחומה לשער האשפות").
בשנת 1901 פרסם יהודי בשם אברהם זינגר מאמר בעיתון "המליץ" תחת הכותרת "על דבר השפה העבריה והרחבתה", ובו כתב בין השאר: "האדון בן יהודה הוא סופר מובהק לכל הדעות, ולא המעטים הם החידושים אשר הביא בשפתנו הטובים והנוחים להתקבל, אבל הרשות לנו להטיל ספק בדבר אם למשל חידושים כ'עזמה', 'תעשיה', 'תעמולה', 'תזמרה', 'רצינות' וכאלה רבים טובים וראויים להתקבל בשפתנו". ואכן, המילה 'עזמה' שחידש בן יהודה במשמע 'נחישות' לא התקבלה בשפה, אך שאר המילים שברשימה זו התקבלו היטב והן שגורות בעברית (ה"תזמורה" אכן בצורה "תזמורת").
"היהודי בוחר לשבת בביתו או בבית הקהוה"
אין זה ברור אם אכן חידש בן יהודה את המילה "תעמולה" כפי שמיוחס לו כאן, מכל מקום המילה התקבלה כאמור בין כותבי העברית, ואפשר למוצאה בלי קושי בעיתונים בני הזמן. הנה למשל ידיעה נוספת מעיתון הצופה משנת 1904, ובה מדובר על תעמולה לקראת הבחירות (לוועד הקהילה היהודית בווינה שבאוסטריה).
הכותב מלין על כך שבבחירות לוקחים חלק רק מעט אנשים, והרוב נשארים בביתם או הולכים אל בתי הקפה – ביקורת שיכולה להישמע אף בימינו אנו:
"בבחירות הקהילה לוקחים חלק רק עשרה אחוזים למאה, וגם זה רק אחרי תעמולה רבה. היהודי הבינוני (= הממוצע) בוחר לשבת בביתו או בבית הקהוה מללכת אל הבחירות ולחוות את דעתו".
התעמולה החליפה בהמשך גם את המילה הלועזית "פרופגנדה", המשמשת בשפות אירופיות במשמע זהה. המילה פרופגנדה, שמשמעותה המקורית בלטינית היא 'הפצה', שימשה בעבר כינוי לוועידת הקרדינלים הנוצרים שהייתה אחראית על הפצת הנצרות ברחבי העולם. השם המלא של הוועידה הזו היה Congregatio de Propaganda Fide, כלומר "הוועידה להפצת האמונה", והשם המקוצר של הוועדה היה פרופגנדה. בהמשך, הפכה המילה לשמש בהקשרי תעמולה כלליים, גם ללא קשר לנצרות. מכל מקום, כיום המילה תעמולה היא השולטת, ובתחליף הלועזי משתמשים לרוב כשרוצים לגנות תעמולה מוגזמת (נימת הגנאי הזו שייכת גם לכינוי תועמלן, לעוסק בהפצת תעמולה).
כך או כך, נאחל לכולנו ימי בחירות טובים לישראל, ורוב ברכה והצלחה.
