יום שני, מרץ 10, 2025 | י׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

שלמה פיוטרקובסקי

כתב ופרשן משפטי

מחדל העוברים באסותא: האם ההורים הביולוגיים הם ההורים "האמיתיים"?

החידושים הרפואיים אפשרו לערער את מבנה ההורות המסורתית ולפרק אותה לגורמים. פרשת החלפת העוברים מניחה לפתחנו הזדמנות לדון שוב בסוגיה היסודית הזו

פרשיית "עובר המריבה" הציפה אל פני השטח שאלות של מוסר וחברה שאנו מדחיקים בשגרה. העובר נולד השבוע במזל טוב והפך לתינוקת סופיה, שתגדל בעזרת ה' בנחת ובבריאות, אך השאלות הכבדות שהפרשה עוררה עודן בוערות. בראשית השבוע התברר שבני הזוג שבית החולים איתר כבעלי הסיכוי הגבוה ביותר להיות הוריה הגנטיים של סופיה אינם קשורים אליה כלל. אף שהבדיקה עסקה בשאלה הגנטית, במרבית הדיווחים התקשורתיים נכתב כי בני הזוג אינם "ההורים הביולוגיים". האם הורות ביולוגית והורות גנטית חד הן?

טכנולוגיות רפואיות שפותחו בעשורים האחרונים, ובראשן ההפריה החוץ־גופית (IVF), אפשרו לרפואה לפרק לגורמים את ההורות הביולוגית: זרע לחוד, ביצית לחוד והיריון לחוד. מבנה ההורות המסורתי התערער, ושלל אפשרויות חדשות נפתחו בפני המין האנושי: הורות מתרומת זרע, הורות יחידנית, הורות מתרומת ביצית ופונדקאות. הדחף הראשוני לפיתוחן של האפשרויות הללו היה רפואי, פתרון לאחת המצוקות הקשות ביותר המלוות את המין האנושי משחר קיומו – העקרות. "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי", אמרה רחל ליעקב אבינו וביטאה בחריפות את מצוקת העקרות. אך בניגוד ליעקב, שלא ידע להציע לרחל פתרון או נחמה, הרפואה המודרנית יודעת לסייע גם לעקרות ולעקרים.

במקרה הטוב יותר מדובר באותה הורות אחודה, שרק נעזרת בטכנולוגיה כדי להתממש. במקרה הפחות טוב מאפשרת הטכנולוגיה שימוש בפתרונות עוקפים: היריון מתרומת זרע, היריון מתרומת ביצית ופונדקאות. אולם מרגע שהאפשרויות נפתחו, השימוש בהן חדל להיות פתרון רפואי גרידא. כעת אישה יכולה להרות לבדה מתרומת זרע, זוג גברים יכולים להביא ילדים לעולם בעזרת תרומת ביציות ופונדקאות, ואפילו גבר יחיד יכול למצוא מי שתישא את ילדו ברחמה. העובדה שחלקם של האבות בתהליך הביולוגי המלא זניח, אינה מחלישה לדעת רבים את זיקת ההורות "הביולוגית" הנוצרת בינם ובין ילדיהם. אך יש גם מי שסבורים שהמטען הגנטי לבדו, על אף חשיבותו, אין בו די כדי ליצור את זיקת ההורות הביולוגית. הזיקה הזו, יסבירו, נוצרת מתוך ההיריון, ובמהלכו מתחילה להתגבש האימהות.

הד למחלוקת הזו אפשר למצוא בוויכוח שהתנהל לאחרונה ברשת בשאלה כיצד יש לכנות אם פונדקאית. חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (או "חוק הפונדקאות") מכנה את האישה ההרה "אם נושאת", ובשגרת הלשון "אם פונדקאית". אך מתברר שהכינוי אינו מוסכם, ויש המתעקשים לכנות אותה "פונדקאית" בלבד. "רק אני האימא", טענה במהלך הוויכוח אישה שהביאה ילד לעולם בסיועה של פונדקאית בהליך בחו"ל. "הפונדקאית אומנם נושאת את ההיריון, אבל היא לא האמא של הבן שלי". מנגד, עמיתתה לוויכוח טענה ש"אי אפשר לנתק את ההיריון מהאישה. הרחם הוא לא מנשא תינוקות. התינוק נוצר במהלך ההיריון, ומי שיוצרת אותו, גם אם לא בידיה, היא האם הפונדקאית, ולכן ודאי שהיא אם".

אז מי היא "האם הביולוגית"? זו שנתנה לילד את הביצית שהוא נוצר ממנה, או זו שגידלה אותו ברחמה מאז היותו צבר תאים ספורים ועד לתינוק שהוא אדם של ממש? במסגרת חוק הפונדקאות הסדיר המחוקק את ההיבטים החוקיים של קביעת ההורות באמצעים חוזיים, ומנע את הצורך להכריע בסוגיה. אולם הפרשה הטרגית הנוכחית מניחה לפתחנו את ההזדמנות לדון ביחס בין היריון להורות, ובהשלכותיו על השקפתנו לגבי פונדקאות בכלל, ופונדקאות מסחרית בפרט.

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.