בימים האחרונים קראתי לא מעט כאלו שפירטו בכשרון רב בפוסטים ובמאמרים שונים, את הסיבות שמבחינתם יבחרו בזכותן לתת את קולם לאיילת שקד. בין הסיבות ניתן למנות אידיאולוגיה, רצון בממשלה רחבה, הכרת הטוב, ממלכתיות ויהדות מקרבת. אנסה לפרוט עמדה הפוכה דרך הכותרות הללו בדיוק.
אפתח בכך שאיילת שקד, נפתלי בנט והבית היהודי כולו היו עבורי סוג של בית עד שנת 2018. בית שזכיתי להיות שותף בהקמתו וביסוסו, בעבודה יומיומית ישירה עם נפתלי בנט בין השנים 2012 ל-2015, וכן בקשר רחב ואישי בשנים שלאחר מכן עם בכירים רבים במפלגה. דווקא בשל כך אני רוצה לפתוח בגעגוע.
הגעגוע
אני לא מתבייש לומר שאני מתגעגע למפלגה שהוקמה לפני כעשור. כזו שבבסיסה עמד ימין פרגמטי שמעוניין לעשות שינוי ולקדם את תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל בלי להתבייש באף צלע מהצלעות האמורות. כזה שמביא את "תוכנית ההרגעה" שבבסיסה שינוי הקונספט של שטחים תמורת שלום ושינוי החלום של "אף שעל". ימין שבהבנת עומק מתנגד בכל מאודו להקמת מדינה פלסטינית, לצד סיפוח שטחי C וחזרתנו בראש מורם ליהודה ושומרון כעם החוזר לארצו. הימין הזה, כחלק מהחלום שזכיתי לכתוב את חלקו במצע המפלגה, לא מתנצל על הקשר שלו ליהדות, לעם ולקרקע. ולא מתבייש לרצות להישאר חלק מעם ישראל ולהמשיך להיות החיבור בין הפלגים, האח. בין היתר המפלגה נתנה אז דוגמה אישית, כששיבצה אישים שונים כ"כ מכל רחבי הציונות הדתית ואף מחוצה לה, למפלגה אחת רחבה ומפוארת.
הגעגוע הוא בשל העובדה שהמפלגה המפוארת הזו הומתה ב-2018. עם החלטתם של בנט ושקד להקים מפלגה שמקטינה את הכיפה ומסתירה אותה בכל דרך, כך שלא תיראה בשום זווית צילום. המהלך היה מגמתי, והדברים נאמרו אז בפירוש בפומבי ושלא בפומבי – הקמת מפלגת ימין. לא דתית. אמרתי אז לבנט שאם יוריד את הכיפה יאבד את אחיזתו הרוחנית בקרקע. לצערי כך אכן קרה.
אידיאולוגיה
מטרתו של בנט מרגע כניסתו לשלב "ימינה" הייתה אחת: להיות ראש ממשלה ובכל מחיר. המטרה הזו נאמרה לי בצורה בהירה ע"י ח"כ בצלאל סמוטריץ ואדם נוסף שהיה עימו שנה לפני הקמתה של "ממשלת השינוי". אז סירבתי להאמין – וטעיתי. בנט ושקד שהיו מתואמים כמעט בכל צעד מצעדיהם במהלך הדרך, ויתרו והתקלפו מהאידיאולוגיה אותה נשאו. זה החל בשקרי המפלגה על כך שלא ירוצו עם אחות החמאס (לדבריהם), על שלא יהיו עם לפיד (עם רוטציה ובלי רוטציה) על שלא יהיו עם מרצ והעבודה. אבל המשיך גם בכך ששיקרו בטענתם שיכשירו את ההתיישבות הצעירה ובהגדרתו של בנט את יהודה ושומרון כ"גדה המערבית". הסימן האחרון הזכיר מאוד את המהפך של אריאל שרון, שביום בהיר אחד החל להגדיר את ההתיישבות היהודית שהייתה כה יקרה לליבו ככיבוש. האידיאולוגיה מתה.
רצון בממשלה רחבה
גם אני שואף לממשלה רחבה ככל האפשר. הייתי שמח ששר הטכנולוגיה גנץ יקדם את הנושא ואולי אף השר לבטחון פנים אייזנקוט יקדם את בטחון הפנים במדינתנו. אבל עובדתית אני יודע שמחירה של ממשלה רחבה הוא המשך הפקעת שטחי C ממדינת ישראל. 7200 דונם נשדדו תחת כהונתו של גנץ משטח C, יותר מכפול מכל אחד שהיה לפניו. 5400 בתים לא חוקיים נבנו בתקופתו. ואלה בנוסף לחוקיים בהחלטה שערורייתית: בנייה ערבית בשטחי C בתמורה לכל בניה יהודית. אני לא מוכן תחת מעטה "אחדות" ו"סבלנות" לוותר על המולדת שלי. יותר מכך, השינויים הנרחבים בנדרשים במערכת המשפט לא יקרו בממשלת "אחדות" והם יתמסמסו. הערכאות המשפטיות ודרכן מסכנות בתפיסתי את מדינת ישראל ואת הדמוקרטיה שלנו. ולכן, על אף הרצון לממשלה רחבה, הפעם אנו צריכים לייצב את המערכת ולתקנה עם ממשלת ימין.
הכרת הטוב
אינני מבין מניין נובעת הכרת הטוב למי שסתר את דבריו והבטחותיו שוב ושוב. ממי שהתעלם ממצביעיו ואף חסם את חלקו בגסות ובוטות. שיתף פעולה עם כאלה הרוצים להחריב מפעלים ממשיים רעיוניים ורוחניים. אין לי הכרת הטוב לבנט ושקד של השנה האחרונה, יש בי אולי געגוע למי שהיו לפני 5 ו-6 שנים. אבל אתגבר.
ממלכתיות
כמו שמיתגו בעבר מוזיקה אשכנזית מערבית כ"מוזיקה ישראלית" ומוזיקה מזרחית כ…מזרחית, כך עושה השמאל כעת למושג ממלכתיות. כל מי שאוחז בדרכי השמאל הוא ממלכתי, וכל מי שחושב אחרת ובכן- ביביסט, משיחי, וכן על זו הדרך. אני ממלכתי לא פחות מכל מי שטוען שאת בית המשפט צריך ללטף. לא אתן שבצורה פופוליסטית ינסו לשבור דעות ועמדות בשל העובדה שאינן מוצאות חן בידי מי שאחראים על הרמקולים במדינתנו.
יהדות מקרבת
אני שמח על הכותרת הזו. כיון שאם הכותרת הייתה מלחמה על הצרכים הדתיים לאומיים במדינתנו הייתי מודה שכאן אינני מרוצה מהנציגים שאבחר. אני מוותר על דברים שאני מאמין בהם ואלחם כדי שהמגזר הדתי לאומי יינזק מבחינה זו כמה שפחות. אך מי שחושב שאם יתמוך בשמאל או במפלגות שאינן עוברות את אחוז החסימה יהפוך את יהדותו למקרבת – הוא טועה ובענק. הפאול הגדול ביותר קורה כעת בשל הציבור שמסרב להתחבר עם רובו של עם ישראל שמעוניין במסורת, בחיבור לעם לארץ ובחיבור לתורה. היהדות הזו לא תקרב איש, היא תהפוך עצמה למוקצה מחמת מיאוס.
ואסיים בתכלס, כי אוטוטו הבחירות: במפלגת הבית היהודי יש אנשים שאני מעריך מאוד מאוד. עם חלקם הייתי בקשר ועודני בקשר אישי ואין לי ספק שהייתי רוצה לראותם כנציגים בכנסת. אבל שתי סיבות ימנעו ממני לבחור במפלגה: האחת- אינני מאמין לאיילת שקד, לאחר שראיתי כיצד שיקרה לבוחריה ואף לי באופן אישי. ואינני מאמין למי ששינתה לחלוטין את קמפיין הבחירות שלה לאחר שנוכחה לדעת שאינה עוברת.
הסיבה השנייה- אין שום סיכוי למפלגה שלא עוברת חצי מאחוז החסימה באף סקר, להכפיל ולשלש את כוחה בין לילה. כמי שהיה עמוק בבחירות ארציות ומקומיות ישנה גם תורת מספרים פשוטה, והיא פשוט לא אפשרית בסיפור הזה. בסופו של יום אני רוצה ממשלה ימנית בישראל, ולכן אבחר בציונות הדתית.
