למרבה הצער, לבחירות לכנסת ה-25 ישנם רק שני תרחישי סיום אפשריים. או ממשלת ימין צרה בראשות נתניהו, או ממשלת מעבר נטולת בלמים בראשות יאיר לפיד. זו המציאות שכל מצביע ימני חייב להפנים, ואין מנוס מלהביט לה ישר בעיניים.
כמו מצביעי "ימין רך" רבים, גם אני לא חולם בלילה על ממשלת ימין שתלויה לקיומה באצבעות אנשי מפלגת עוצמה יהודית. האפשרות הזו, של ממשלה ימנית צרה, איננה המועדפת עלי. אין בי תאוות נקם, וגם לא שאיפה לממשלה ש"תראה להם מה זה". מדינת ישראל זקוקה למנהיגות שתראה את החברה הישראלית כולה, והלוואי שהאפשרות הזו באמת הייתה מונחת על השולחן. אך למרבה הצער היא כבר מזמן לא שם. ככל שמחנה נתניהו התגבש, ההתנגדות לנתניהו הפכה גם היא מתרגיל פוליטי למעין דת. מפלגות המרכז והשמאל לא מוכנות אפילו לשמוע על האפשרות של שותפות בממשלה יחד עם נתניהו, ומנגד אין להן סיכוי להגיע לרוב בפני עצמן. המשמעות היא שאם לא תקום כאן ממשלת ימין אחרי הבחירות, תיוותר ישראל עם ממשלת מעבר בראשות לפיד עד לבחירות לכנסת ה-26. אין שום אופציית ביניים אחרת.
גם מפלגת לשון מאזניים, ימינה שכזו, כבר לא תהיה לאחר הבחירות. הבית היהודי בראשות שקד היתה אולי שמחה להיכנס לתפקיד, אך סיכוייה לעבור את אחוז החסימה בלתי קיימים. התוצאה היא שלולא ניצחון של הימין, מיד לאחר הבחירות לא יהיה מי שיאזן את לפיד ולא מי שיוכל להטיל ווטו על החלטותיו. אפשר לתמוך בהסכם הגבול הימי עם לבנון ואפשר להתנגד לו, אך דבר אחד התברר באופן מוחלט סביב האירוע: לפיד בראש ממשלת מעבר הוא לפיד נטול בלמים. אחרי הבחירות, שגם בנט כבר לא יהיה מונח על צווארו וממשלת החילופין תתבטל דה פקטו, לפיד יוכל ללכת לכל מהלך מדיני, ולהעמיד את הימין מהר מאוד בפני עובדות בשטח. הסכם שלום כולל הוא אולי לא יביא, אבל ויתורים כואבים ומהלכים בעייתיים – בהחלט כן. הגנרלים הרלוונטיים יספקו חוות דעת, היועמ"שית תעשה קולות של שטיח, ושופטי בג"ץ יעברו לדום.
אז אפשר להמשיך ולהשלות את עצמנו בתסריטים דמיוניים, אך עדיף להביט למציאות נכוחה בעיניים. הסיפור של הבחירות הקרובות איננו ברירה בין חלופות טובות אלא בין חלופות בעייתיות, ולכן החובה המוטלת על כל בעל זכות בחירה היא לבחור בגרועה פחות. לאחר הבחירות יהיה אפשר לשוב ולעסוק ברצון לארגן את המערכת הפוליטית בצורה טובה יותר. הלוואי.
