רבות נכתב בשבועות האחרונים על הפער המקומם שנוצר בין העלאת הריבית על ההלוואות ובין הריבית שמשולמת על הפיקדונות בבנקים. בעוד ההלוואות מתייקרות בשיעור חד, על רקע העלאת הריבית של בנק ישראל, הבנקים ממש לא ממהרים להעלות את הריבית על הפיקדונות באופן פרופורציונלי. כפי שכתבנו כאן לאחרונה, הבנק הוא בעצם מתווך, שעושה את הונו מהמרווח שבין הריבית שהוא גובה לריבית שהוא משלם. המרווח הזה בין הריבית שנגבית על ההלוואות ובין הריבית המשולמת על הפיקדונות, שהוא למעשה הרווח האמיתי של הבנק, הולך וגדל על חשבוננו.
הדרישות הנוקבות מהפיקוח על הבנקים להתערב, לא הובילו לצעד אופרטיבי של ממש. הפיקוח שלח לבנקים מכתב, שאם נסכם אותו בלשוננו, הם מתבקשים בו "להתנהג יפה" ותו לא. ואולם הלחץ הניב בכל זאת משהו. לפני כחודש השיק בנק ישראל מחשבון המשווה את הריבית על הפיקדונות בבנקים. כך יכולים הלקוחות לבחון את ההצעות שהם מקבלים מהבנק שלהם, בהשוואה לניתן בבנקים האחרים. חשיפת הנתונים במחשבון הזה נועדה לייצר תחרות ולשפר את הצעות הריבית.
נתוני ההשוואות מתייחסים לחודש הקודם, והשבוע התפרסמו במחשבון, שניתן למצוא אותו בעמוד הבית של בנק ישראל, נתוני חודש ספטמבר (שאינם כוללים את העלאת הריבית האחרונה, מתחילת אוקטובר). מסתבר שהפערים בין הבנקים בריבית הפיקדונות גבוהים במיוחד, ומגיעים עד פי שלושה ויותר. העלאות הריבית התכופות והשיפור בריבית הפיקדונות, כמו גם הירידות שנרשמו בחודש הקודם בשוק ההון, עודדו את הציבור לנתב כספים אל הפיקדונות. על פי נתוני בנק ישראל, בחודש האחרון הופקדו שם כ־50 מיליארד שקל – פי שניים בהשוואה לספטמבר אשתקד.
המחשבון החדש הוא אכן כלי עזר לכל הנוהרים לפיקדונות, וכדאי להסתייע בנתונים המופיעים שם כדי לקבל תמונה, לא להתבייש להתמקח עם הבנק ולנסות להיטיב את הריבית שתקבלו. אולם חשוב גם לציין כי נתוני הריבית המופיעים שם ממוצעים ואינם מתייחסים לסכום הפיקדון. ככל שסכום ההפקדה גבוה יותר, במיוחד בסכומים של מאות אלפי שקלים וצפונה – כך כוח המיקוח גדול יותר, וקיימת אפשרות לשפר עוד את הצעת הריבית.
