שני גאוני פוליטיקה מתייצבים היום לשלב הגמר של הבחירות לכנסת ה-25, מתאגרפים במשקל כבד מאוד: יאיר לפיד ובנימין נתניהו, ראש ממשלת המעבר מול ראש הממשלה לשעבר.
אחרי השלבים המוקדמים, שהתמשכו מתחילת הקיץ ועד אמצע הסתיו, כל ילד בישראל מכיר כבר את צירוף המילים הלעוס "מרוץ צמוד" ואת האסוציאציה השחוקה הלקוחה ממגרשי הכדורגל – "תיקו". ועוד איזה תיקו. מסכנים הסוקרים.
במוצאי שבת, אחרי פרסום אחרון הסקרים, בא לפיד לחמ"ל של מפלגתו בבית אסיה בתל-אביב ואמר ש"בכולם היה נתון אחד: שישים-שישים". אפילו באתר האוהדynet לא יכלו שלא לציין בפליאה ש"הוא למעשה מכליל ב-60 של הגוש שלו גם את חד"ש-תע"ל". כלומר, שלפיד אינו נרתע עוד מלהצהיר פומבית שהוא ועופר כסיף שייכים לאותו גוש; שיש לו ברית אינטרסים הדוקה עם איימן עודה ואחמד טיבי; שבמטות הבחירות הנפרדים של יש עתיד וחד"ש-תע"ל יחגגו כאיש אחד אם המדגמים יאירו הלילה פנים לגוש שלהם, ויקדירו פנים לגוש הנגדי.
חד"ש-תע"ל היא כבר מזמן לא רק מפלגה שחותרת בפה מלא להפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה, היא מפלגה תומכת פיגועים. עאידה תומא סלימאן ביכתה אך לפני שבוע את מותם של בכירי הארגון הרצחני "גוב האריות". עודה יישר איתה קו בריאיון לרשת ב', שבו התנזר בקפידה מגינוי לפגיעה פח"עית בחיילי צה"ל. עופר כסיף הגדיל לעשות כשקבע בריאיון לערוץ אחר כי "רצח רונן חנניה בחברון הוא לא טרור". כלומר, לדעתו מוצדק להרוג מתנחל יהודי שבא לעשות לתומו קניות במכולת פלסטינית.
אף על פי כן, יו"ר מפלגת יש עתיד סופר את החבורה הפרו-פח"עית הזו עם מערך חילותיו בבואו לסקור את מאזן הכוחות בינו לבין יריביו מהימין, ולהפיח רוח קרב בפעיליו ערב פתיחת הקלפיות. לפי עדותו שלו, הוא והם באותו גוש, באותו צד.
אבל מילא לפיד. גם ראשי מפלגות המחנה הממלכתי וישראל ביתנו סופרים את חד"ש-תע"ל, ונערכים להסתייע בה בעקיפין אחרי היוודע התוצאות הסופיות. עובדה: מאז הקיץ פורסמו קרוב למאה סקרי מנדטים בערוצי הטלוויזיה ובעיתונים, ואף פעם לא שמענו מחאה נמרצת מפי בני גנץ, גדעון סער או אביגדור ליברמן, בנוסח: "למה אתם סופרים אותנו עם חד"ש-תע"ל? מה לנו ולהם?".
בתשובה לשאלות של מראיינים עקשנים אחדים, גנץ וסער אומנם השיבו שלא יישבו בקואליציה אחת עם חד"ש-תע"ל, ולפעמים גם ציינו שלא ייעזרו בה אפילו "מבחוץ", אך לא התנערו מהחיזוק האריתמטי שהמפלגה העוינת הזו מושיטה למאזן הבין גושי. הרי בלעדיה אין תיקו 60, יש הכרעה ברורה לטובת גוש נתניהו.
במערכת הבחירות האחרונה, במסגרת קמפיין ההפחדה האפוקליפטי מפני איתמר בן-גביר, טרחו ראשי גוש רל"ב להזכיר לפעמים איך גם יצחק שמיר יצא החוצה מאולם הכנסת כשהרב מאיר כהנא נאם. אבל שמיר עשה עוד משהו, שהם לא זכרו או העדיפו לשכוח: הוא סירב להחשיב את כהנא בגוש שלו, אף שלכאורה כהנא היה המנדט ה-61, החיוני כל-כך להרכבת ממשלה. מפקד הלח"י לשעבר העדיף ששמעון פרס יהיה ראשון ברוטציה, ובלבד שלא ייאלץ להסתייע במי שלדעתו היה פסול חיתון.
לפיד, גנץ וליברמן אינם מחילים עיקרון דומה על איימן עודה ושות'. הם לא בוחלים בתרומתו למאמץ לסיכול ניצחון נתניהו. חד"ש-תע"ל, מפלגה שכופרת בזכותה של מדינה יהודית להתקיים אפילו בגבולות 67', היא חלק מהקואליציה הבלתי רשמית שהם הקימו עוד לפני פתיחת הקלפיות כדי לסכל הקמת קואליציית ימין לאחר סגירתן. בוחרים ממחוזות הימין לא יכולים להתעלם מכך, גם אם יש להם חשבון נוקב עם נתניהו או רתיעה עזה מפני סמוטריץ' ובן-גביר. ברגע האמת היום, מול מגש הפתקים, כל איש ימין אמור להשיב על התהייה באיזה גוש הוא עצמו נמצא.
