שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה-25 הולך ומסתמן כגבוה ביותר מזה 23 שנה, כך עולה מנתוני ועדת הבחירות המרכזית שפורסמו אחר הצהריים (ג'). עד לשעה 14:00 מימשו 38.9 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה את זכותם הדמוקרטית, 4.3 אחוזים יותר מאשר הנתון המקביל אשתקד. מדובר בשיעור ההצבעה הגבוה ביותר מאז בחירות 1999, אז הצביעו הישראלים בפעם השניה והאחרונה בשני פתקים. אחד לראשות הממשלה (עליו התמודדו אהוד ברק ובנימין נתניהו) ואחד לכנסת. מוקדם עדיין לדעת האם גם בסיכום יום ההצבעה יישמר השיא המסתמן, אולם כבר עתה ברור ששיעור ההצבעה הפעם יהיה גבוה.
אז מי צריך להיות מודאג? באופן כללי שיעור הצבעה גבוה פועל לרעת מפלגות שקרובות לאחוז החסימה. זאת משום ששיעור הצבעה גבוה מעלה באופן הכרחי את מספר הקולות השווה ל-3.25 אחוז מהקולות הכשרים, כלומר לאחוז החסימה.
נכון לסקרי סוף השבוע האחרון שלפני הבחירות היו ארבע מפלגות כאלו, כולן בגוש השמאל. רע"מ, חד"ש-תע"ל, מרצ והעבודה. כל אחת מארבע המפלגות הללו עשויה למצוא את עצמה נפגעת מאחוז החסימה, כפי שקרה, כזכור, למפלגת הימין החדש בבחירות 2019א, למרות שאז העלייה בשיעור ההצבעה היתה פחות חריפה מהשיעור הפעם. די בעליה של כמה אלפי קולות ב"שווי" אחוז החסימה כדי לשנות את תוצאות הבחירות. מנגד, אם העלייה בשיעור ההצבעה ממוקדת במגזר מסוים, נניח המגזר הערבי, עשויה גם להיות הפתעה הפוכה. למשל: מעבר של מפלגת בל"ד את אחוז החסימה. רשימה כדוגמת ההבית היהודי מנגד, שאין לה ציבור מצביעים צבוע ספציפי שניתן להעלות בו באופן מהותי את אחוז ההצבעה, לא תהנה מהעלייה. הסיכוי שמפלגה כזו תפתיע ותעבור את אחוז החסימה הופך כעת מאפסי לבלתי קיים.
