נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ביום שלמחרת הבחירות לכנסת, נצחונו של הימין בבחירות נראה מובטח, ואף ממש לא דחוק. לאחר ספירת 84.3 אחוז מקולות המצביעים בבחירות, מקבל גוש הימין 65 מנדטים בכנסת ה-25. מדובר בקואליציה מרשימה ביותר, שמאפשרת לממשלה חופש פעולה נוח ואף שולי הכלה של "מורדים" זמניים פה ושם. אולם, כאשר סוכמים את הקולות שקיבלו מפלגות גוש הימין, ואפילו אם מצרפים לחישוב את הקולות שקיבלה רשימת הבית היהודי בראשותה של איילת שקד (1.17% מהקולות) לא מגיעים לרוב. למעשה, כל מפלגות הגוש גם יחד קיבלו נכון לרגע זה 49.32 אחוז מהקולות. לאור הנתונים מתבקשת שאילת השאלה: איך גוש שלא זכה לרוב המצביעים זוכה לרוב המושבים בכנסת?
לשם כך צריך לנבור מעט במספרים, ולשים לב לשתי תופעות שאפיינו את גוש השמאל בבחירות הללו. אך קודם לכן צריך לומר שעצם המציאות שבה ייתכן ניצחון ללא רוב היא לא תופעה ישראלית. כך למשל יודע כל ילד בריטי שניתן תיאורטית לזכות ברוב מוחלט של מושבים בפרלמנט הבריטי בעזרת קולותיהם של 26% מהמצביעים בלבד (בהנחה שבבחירות מתמודדות שתי מפלגות. אם מתמודדות יותר מכך אפשר להגיע לרוב מוחלט עם פחות מ-20 אחוז מהקולות). דונלד טראמפ זכה בנשיאות ארה"ב למרות שהמתמודדת נגדו, הילרי קלינטון, קיבלה יותר קולות. כך שעולמית לא מדובר בסיטואציה חריגה. למעשה, דווקא בישראל הפער הוא בדרך כלל קטן יותר מאשר בעולם, וגם במקרה הנוכחי גוש הימין רחוק מרוב מצביעים מוחלט רק בשברי אחוז.
גוש השמאל, מנגד, עשה שתי שגיאות חמורות בדרך לבחירות 2022 ששיחקו לטובת גוש הימין. השגיאה החמורה הראשונה היא ההליכה לבחירות ביותר מדי מפלגות. הריצה הנפרדת של העבודה ומרצ והפיצול בין בל"ד לחד"ש-תע"ל פגעו אנושות בגוש. בעוד בגוש הימין נותרו מתחת אחוז החסימה כ-47 אלף קולות (שניתנו לרשימת הבית היהודי) בגוש השמאל מדובר בלא פחות מ-250 אלף קולות שניתנו לבל"ד ולמרצ, אשר נכון לרגע זה נותרו מתחת לרף הנדרש ואינם נכללים בחישוב המנדטים. זה מקורו הראשון של הפער בין הגושים. מעבר לכך, גם ארגון הסכמי העודפים בגוש הימין היה טוב בהרבה מאשר בגוש השמאל. בעוד כל מפלגות הימין שעברו את אחוז החסימה נקשרו בהסכמי עודפים, בגוש השמאל לא חתמו רע"ם וחד"ש-תע"ל על הסכם, ומנגד גם ישראל ביתנו נותרה ללא הסכם עודפים. התוצאה של הארגון השגוי של ההסכמים עוד לא ברורה סופית, אולם היא ללא ספק מתורגמת לאובדן של לפחות מנדט אחד.
אז מה המסקנה? שלא פחות מקמפיין טוב, ולא פחות מאידיאולוגיה מושכת, את תוצאות הבחירות קובע במידה רבה הארגון הפוליטי של כל אחד מהגושים. הזמן, המאמצים והמשאבים שהשקיע נתניהו בארגון הגוש שלו השתלמו לו ובענק, והיעדר הפעולה המקבילה של לפיד הובילה אותו באופן ישיר אל ההפסד.
