חשבון הנפש של מפלגת מרצ, אשר לא עברה את אחוז החסימה ונותרה מחוץ לכנסת, יתחיל עם ראשי מכינת עלי ובעיקר עם הרב אלי סדן מהם עליה לבקש סליחה. מרצ פתחה את המירוץ לכנסת עם קמפיין בחירות ארסי במיוחד נגד מכינת בני דוד, מוסד ציוני דתי לאומי שמוציא תחת ידיו מדי שנה עשרות לוחמים וחיילים מצטיינים.
כעת מתברר שהקמפיין הארסי הזה לא עבד. הניסיון לקחת רבנים ואנשי חינוך ולהציגם כנבערים, כאנשים רעים, חשוכים ומסוכנים בתעמולת בחירות – לא סיפק את הסחורה ולא הביא את השמאל הישראלי לקלפי.
יש מגוון סיבות מרכזיות לנפילה של גוש השמאל ומפלגות השמאל בבחירות אלה. אבל קמפיין מרצ נגד מוסד ציוני דתי – חינוכי, היה אירוע סמלי במיוחד. מרצ דאגה להפיץ סרטונים מפחידים על מכינת בני דוד כשכל הקמפיין הסתמך על ספרו של איש מרצ, עו"ד יאיר נהוראי, שמקדיש את זמנו וכוחו להאזין לשיעורי רבנים ציונים דתיים ולתארם כסכנה הגדולה ביותר לקיומה של מדינת ישראל.
כזכור, נהוראי הפיל בזמנו את ערוץ 13 כאשר דאג להעביר לכתב הערוץ שיעור של הרב אסף נאומבורג ממכינת עצמונה, בטענה שהוא מטיף להשתמטות משירות צבאי ועוד שאר מרעין בישין. ערוץ 13 דיווח את המסקנות של נהוראי ללא בקרה וסינון. התוצאה הייתה שהערוץ נאלץ להתנצל, לשלם פיצויים למכינה והכתב ששידר את הידיעה הושעה מעובדתו. גלאון הריצה קמפיין שלם וממומן היטב על סמך ספרו של אותו נהוראי. מדובר באירוע חסר תקדים שבו מפלגה ישראלית ממקדת חלק מרכזי מהקמפיין שלה במוסד חינוכי.
מדוע זה לא הביא צעירים להצבעה? ראשית, משום חוסר אמינות. מרצ השקיעה רבות בהבלטת ציטוטים של רבנים דתיים לאומים שרבים מהם לא כל כך חשובים ולא כל כך מוכרים, אך תיארו אותם כסכנה הכי גדולה לעתיד המדינה. מנגד, מרצ, והשמאל בכלל, כשיטה, התעלמו מעמדות המפלגות הערביות ומציטוטים של חברי כנסת, שמבחינת מרצ אמורים היו לאחוז בהגה השלטון. הצביעות זעקה לשמיים. מרצ ניסתה להסביר לציבור ש"הדבר תורה" של הרב אליעזר קשתיאל חשוב ומשמעותי הרבה יותר מעמדותיו העקרוניות, הלאומניות והאנטי ליברליות של מי שמבחינת גלאון אמור להחזיק את ועדת הפנים: ח"כ וואליד טהא. מרצ תמסור את נפשה כדי לחסום את שיעורי הרב קוק של הרב יגאל לוינשטיין במכינת דוד אבל תהיה יותר משמחה לתת לח"כ עאידה תומא סלימאן, תומכת גוב האריות, להיות שרת החינוך או הבריאות.
זהבה גלאון מעולם לא פסלה את מפלגת בל"ד, מפלגת ימין פלסטיני שחוגגת עם מחבלים. את רבני עלי היא פסלה גם פסלה והוציאה מאות אלפי שקלים כדי לתאר אותם כסכנה הגדולה ביותר לקיומה של מדינת ישראל. זה היה מסוג טירוף הדעת שנמכר לציבור על ידי מרצ בבחירות האחרונות.
אלפי בוגרי מכינת עלי מפוזרים בכל רחבי הארץ במגזר הציבורי, בשוק הפרטי, בצה"ל, בחקלאות ובהייטק ובכל תחום אפשרי. הניסיון לצייר אותם כאנשים מטורפים ומסוכנים לא חדר את הציבור. בשטח, מעגלים רחבים מאוד מהציבור הישראלי החילוני פוגשים היום את חניכי המכינות הקדם צבאיות וגם את בני ישיבות ההסדר, והם לא קנו את התעמולה הארסית של מרצ.
בכלל, הקמפיין של מרצ הכניס רוח רעה בעולם המכינות עצמו שם מכירים טובה למכינת עלי- אם המכינות הקדם הצבאיות שבזכותה קיימות היום מכינות חילוניות רבות. "זוהי פוליטיקת השנאה של מרצ", אמר לי אחד מבכירי המכינות החילוניות שהזדעזע מהתעמולה הנמוכה של מפלגת השמאל.
גלאון ביקשה להציג את תלמידי המכינה כנערים שטופי מוח שכל מטרתם בחיים זה לשטוף את מוחותיהם של חיילים חילונים. היא תיארה את הרבנים כ"מפיצי זוועות" ואת תלמידיהם כרובוטים חסרי מוח ודעת. "הנערים האלה מקבלים גם הוראות הפעלה, איך לשטוף את המוח לחברים שלהם בצבא", כתבה יו"ר מרצ.
גלאון הסבירה שהמשימה שלה לסגור את מכינת עלי זו "משימת חיים": "זאת לא עוד הבטחת בחירות שלי ושל מרצ. זאת משימת חיים עבורי בתפקידי בממשלה הבאה. אנחנו נשים לזה סוף – הפיות שפולטים את השנאה הזאת לא יקבלו עוד אגורה מתקציב מדינת ישראל. המדינה לא תתקצב אותם, וכספי המיסים של מדינת ישראל לא יזרמו לכיסי השנאה האלה. ביום שבו תקום הממשלה הבאה, אני הולכת לחתוך להם את צינור הכספים".
התעמולה הזו לא נשארה רק בפוסטים אלא הופצה דרך עמודי רשת פופולריים של השמאל הישראלי. כחלק מתעמולת הבחירות של מרצ נפגשה גלאון עם מר יאיר נהוראי, מצותת הרבנים, לשיחה מודאגת וקשה אודות קיומה של מכינת עלי. השיחה הופצה בעמודי הרשת של ארגון השמאל "מחזקים" הממומן על ידי הקרן החדשה לישראל ועל ידי עמוד Crime Minister. הקמפיין הזה כשל טוטאלית.
בבחירות האלה מרצ לא דברה על השלום ולא על שתי מדינות לשני עמים אלא הפיצה קמפיין הפחדה. אולי כדאי שאחרי שזהבה גלאון ואנשי מרצ יחפשו את הקולות שלהם בארגזי הקלפיות שיתקשרו לאנשי מכינת עלי ויבקשו סליחה. לא רק על הקמפיין הלא יעיל על הגב שלהם אלא על הכיעור והרעל נגד אנשים שמקדישים את חייהם למען העם הארץ, בחינוך, בצבא, בהתיישבות ובכל תחומי העשייה במדינה.
