"ביבי חוזר", "ביבי חוזר" – רק בסביבות השעה אחת בלילה נשברה הדממה היחסית בבנייני האומה, וצהלות הפעילים הנלהבים והמותשים מילאו את האוויר. הפלייליסט השקט הוחלף בשירים מקפיצים. "הליכוד הוא בלב", ו"מי שמאמין לא מפחד". תקיעות שופר, דגלי ישראל והליכוד, ריקודים, ובקיצור מסיבת ניצחון. הליכודניקים קיבלו אשרור לרמזים שהגיעו מבכירי המפלגה כבר בשעות אחר הצהריים: גוש הימין בראשות בנימין נתניהו הגיע ליעד של 61 מנדטים, וצפוי אף לעקוף אותו. הדרך חזרה לשלטון נסללה.
המתח שהורגש ערב הבחירות בין המפלגות בימין, המתחרות ביניהן על אותו קהל, התפוגג עם התבהרות התמונה בדבר ניצחון גוש הימין, שהשיג רוב מובהק במפת המנדטים המסתמנת. דוברו של נתניהו, יונתן אוריך, שיגר הודעה לכתבים כי ראש האופוזיציה שוחח עם ראשי המפלגות החברות בבלוק. אך הנוכחים באולם אינם זקוקים להודעה הזו כדי לחוש את אווירת האחדות בגוש. עשרות צעירים חרדים סקרנים, ולצידם תומכי בן־גביר שהגיעו מכינוס מפלגתו באולם השכן, נהרו לשמוח עם חברי הליכוד.
אלעזר, ירושלמי במקור, מתגורר היום במנהטן. הוא נשאר בארץ כדי להצביע בבחירות. "הצבעתי בן־גביר, אבל אני אוהד את נתניהו. עברתי לגור במנהטן, הגעתי לישראל לפני יום כיפור ונשארתי לבחירות. אחזור עוד כמה ימים". לידו אני פוגשת שלושה צעירים בעלי חזות חסידית. בחצי התנצלות הם מזדהים כחסידי בויאן, "מצביעים יהדות התורה כי הרבי אומר אבל ליכודניקים בנשמה".
כמה שעות לפני כן, עם פרסום המדגמים, היקף הניצחון של גוש הימין עוד לא היה ברור. אולפני הטלוויזיה שלחו כתבים למטה, אך רק חברי ליכוד מעטים התקבצו באולם ונחשפו למדגם במכשירם האישי. באולם שררה תחושת רפיון. אף שהליכוד חצה את קו 30 המנדטים וקיבל יותר ממיליון קולות, המפלגה לא הצליחה להגיע למספרים דומים לאלה שגרפה בסבבים הקודמים. זה קרה גם בשל צמיחת הציונות הדתית־עוצמה יהודית על חשבונה. בהמשך יתנחמו הפעילים בניצחונו של הגוש כולו ויפצחו בריקודים.
את בועז ביסמוט, מקום 27 ברשימה וחבר בטוח בכנסת הבאה, אנחנו תופסים קרוב לשעה שתיים בלילה. "מאיפה האנרגיות", אנחנו תוהים. "רק לפני שעתיים הודיעו לי שאני עתיד לשרת אותך, אז אני צריך להיות חזק בשביל זה", הוא מתבדח. אני מבקשת את התייחסותו לקריאות הנשמעות לצרף לממשלה את גנץ ומפלגתו. הוא לא שולל את הרעיון, אך מפנה את השאלה לצד השני. "אנחנו אף פעם לא החרמנו אף מפלגה ציונית. המחרימים זה הצד השני. כל שאלה של חרמות, הייתי מציע להפנות לשמאל. הימין לא מחרים, הימין מחבק. עם כל הכבוד, כשהשמאל מנהיג את המדינה הזאת, הימין וגם השמאל סובלים. כשהימין מנהיג כולם מאושרים", הוא קובע.
יו"ר מטה הליכוד ביו"ש, אביחי בוארון, מציג לי את השיחות הנכנסות בטלפון שלו. נתניהו התקשר אליו שלוש פעמים לזרזו בהמרצת המצביעים. "עניתי לו 'ראש הממשלה, אנחנו על זה'". במהלך היום הפעיל בוארון מטות יישובים, שהביאו ליותר מ־80 אחוזי הצבעה ביו"ש. "העצמנו את התחושה שאנחנו במצב חירום ואסור שאיש יישאר בבית", אומר בוארון. פעיליו תלו ביישובים שלטים שמכריזים כמה אנשים טרם הצביעו בו. "כשהשלטים האלו נמצאים ברחוב, הקהילה נכנסת למתח חיובי שכולם חייבים להצביע. אתה מגלה שיש מנדט שלם שלא הצביע בהתיישבות האידיאולוגית, וזה יכול להיות הפער בין 60 ל־61".
מדיווחים שונים עולה כי ייתכן בהחלט שמי שהביא לניצחון הימין היה מטה "v22" – מתנדבים מיהודה ושומרון שהגיעו לערי ליכוד שבסבבים הקודמים נרשם בהן אחוז הצבעה נמוך יחסית, והמריצו את הציבור לצאת לקלפי. בשעות אחר הצהריים הגיע ללוד ראש מועצת שומרון יוסי דגן, ואיתו למעלה מ־600 פעילים. הם עברו מבית לבית והפצירו באנשים לצאת להצביע. מי שהיה זקוק לכך קיבל הסעה לקלפי, ונכים על כיסאות גלגלים נעזרו במתנדבים.
לראשונה מזה זמן רב התמודד נתניהו כיו"ר אופוזיציה ולא כראש הממשלה. זה היה המסע שלו. רק מעטים מהח"כים השתתפו בקמפיין
את המיזם הקימו דגן ושותפיו ל"ליכוד שלי" – קבוצת ההתיישבות הגדולה בליכוד – יוני הישראלי ויעקב וינברגר, יחד עם יו"ר תנועת אמונים צבי סוכות, מקום 16 ברשימת הציונות הדתית. למטה הצטרפו מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אלחנן גלט, ראשי ערים ואישי ציבור. במהלך יום הבחירות שיגר המטה למעלה מ־3,000 מתנדבים לעשרות ערים ובהן בית־שאן, נתניה, דרום תל־אביב, באר־שבע, שכונת גילה בירושלים, בית־שמש ועוד. ראש מועצת בנימין ישראל גנץ הגיע לרמלה, וראש מועצת יש"ע וגוש עציון שלמה נאמן הוביל את הפעילות בבית־שמש.
"במהלך הימים שלפני הבחירות הצטרפו לקבוצות הווטסאפ אלפי פעילים", מספר דגן. "בלי תקציב, בלי אמצעים, מעבר לכמה אוטובוסים מהליכוד. רוב הפעילים הגיעו עם הרכב שלהם ועם תחושת שליחות ואנרגיות, במטרה להוציא מהבית כמה שיותר מצביעי ימין. את התוצאה אנחנו רואים כעת ומברכים עליה".
בחזרה למטה הליכוד: ככל שהשעות נוקפות, התמונה מתבררת. "הו הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא", שרים הפעילים. נתניהו צופה בתוצאות עם רעייתו וילדיו במלון קרלטון בתל־אביב. גם מנהלי הקמפיין הגיעו לשם. פעילים למודי ניסיון יודעים לומר שכל עוד המצב לא יתבהר, נתניהו לא יתייצב לאירוע. כמה שעות קודם לכן טען יועצו כי האירוע המפלגתי המסורתי בכלל בוטל. רק חמש שעות לאחר פרסום המדגמים נכנס נתניהו אל האולם, מנפנף בידיו, מלווה ברעייתו שרה שלא מצליחה להוריד את החיוך מפניה.
לראשונה מזה זמן רב הגיע נתניהו אל מערכת הבחירות כיו"ר אופוזיציה ולא כראש הממשלה. זה היה המסע שלו. רק מעטים מחברי הכנסת של הליכוד השתתפו בקמפיין. נתניהו הביא את המצביעים כמעט לבדו. במקום עשרות שידורים חיים בפייסבוק, כמו בימי הבחירות הקודמים, הוא עבר במהלך היום בעשר ערים ליכודיות במסגרת ה"ביבי־בא", והביא את המצביעים החסרים.
גם בנאומו נוקט נתניהו איפוק רב: "אני קצת מנוסה, אנחנו עדיין צריכים לחכות לתוצאות האמת". מישהו מהקהל צועק לו "ניצחנו". נתניהו מחדד שנית: "אנחנו עוד לא יודעים את תוצאות הבחירות וצריך להתאזר בסבלנות, אבל בכל מקרה אנחנו דורשים טוהר בחירות מלא. אם אכן תוצאות המדגמים משקפים את תוצאות האמת, אני אקים ממשלה לאומית שתדאג לכל אזרחי ישראל ללא יוצא מן הכלל. כי המדינה היא של כולם". הוא מזכיר את ראשי המפלגות בגוש, אך לא מתייחס להרכבת הממשלה עימם. "גם שותפינו למחנה הלאומי זכו בהישגים מרשימים מאוד, שוחחתי איתם ובירכתי אותם".
השעה 3:45. אלפים נותרו בחוץ, והבודדים שהצליחו להשתחל פנימה אינם מייצגים את כוחה האמיתי של המפלגה. אחד הפעילים, ספק מתקשה להאמין ספק למוד ניסיון מן העבר, מפריח שאלה לאוויר: "תגידו, זה לא מוקדם מדי לשמוח?"
