ההישג של מפלגת "הציונות הדתית" בבחירות הוא חסר תקדים. כשמסתכלים על התוצאות בחלוקה לפי ערים ניכר כי המפלגה המאוחדת של בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר זכתה לתמיכה גדולה בערים שבעבר לא זכתה בהן; בלא מעט מקרים אלה אותם המקומות שסובלים מחוסר המשילות ומפגיעה בתחושת הביטחון האישי.
בן גביר הגיע בשנה האחרונה לכל זירת פיגוע ותקרית שהתרחשה על רקע לאומני, והגדיר לפני הבחירות את המשרד לביטחון הפנים כיעד שלו – זכה להיענות ציבורית מרשימה. בבאר שבע הגיעה "הציונות הדתית" למקום השני אחרי הליכוד עם כ-16% מהקולות, אחרי שבבחירות הקודמות המפלגה הייתה במקום השביעי עם שליש מאותו מנתון. בעומר זכתה "הציונות הדתית" לכ-10 אחוזים, אחרי שזכתה ל-2 בלבד בבחירות לכנסת ה-24. בירוחם גם כן זינקה "הציונות הדתית" מהמקום הרביעי לשני עם למעלה מ-17%.
כל אלה מקומות שחוו גם בעבר, אך בשנה האחרונה ביתר שאת את עוצמת חוסר המשילות. ידויי אבנים בצירי הדרום סמוך לפזורה הבדואית, קולות ירי בלילות, חסימות הצירים והמהומות סביב אירוע הנטיעות בט"ו בשבט – כל אלה הביאו לפגיעה קשה בתחושת הביטחון באותם המקומות.
***
עם הכרזתו של בן גביר כי יבחר בתפקיד השר לביטחון הפנים נראה היה כי הוא מצליח לחזק את התמיכה שלה זכה באותם איזורים. אם אכן יקבל את התפקיד שאליו הוא נושא את עיניו, התמיכה לה זכה תעמוד למבחן. אם אכן יקבל את תיק ביטחון הפנים, יקבל צמרת משטרתית כמעט אופוזיציונית; המפכ"ל עצמו האשים בעבר בשיחות סגורות את בן גביר בהתלקחות השטח במהלך מבצע שומר החומות, אחרי שחבר הכנסת קרא לפטרו.
מעבר ליחסים עם קצינים בכירים שיהיו כפופים למרותו, בן גביר יניח את עצמו למבחן של תושבי הנגב, רמלה-לוד, עכו והגליל. אם יצליח לעמוד בהבטחותיו ולהפחית דרמטית את אירועי הפשיעה והאלימות אזי הוא ודאי יזכה לתמיכה גדולה יותר, אבל אם לא יביא לשינוי משמעותי – התמיכה אליה זכה בצל אותה מצוקה עשויה להתפוגג, ולעבור למי שיציג את עצמו כמשיח הבא שיפתור את בעיית המשילות.
משרד ביטחון הפנים לרוב איננו במה טובה לקבל בה את אהדת הקהל. השר היוצא עמר בר-לב, נבחר למקום לא ריאלי ברשימת מפלגתו, העבודה, לכנסת ויישאר רחוק ממנה. אל פתח המשרד יתגלגלו תמיד אירועים חבלניים, הפרות סדר, בעיות תחבורה ועוד.
המשטרה זוכה בשנה האחרונה לאמון נמוך ביותר בציבור. על פי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה רק 29% מהציבור נותן אמון במשטרה. כאשר יכולתו של השר הממונה עליה לחולל שינויים בתוכה מוגבלת.
למעשה החוק קובע כיום כי משטרת ישראל היא גוף סטטוטורי, ולמפכ"ל ניתנת עצמאות בפיקוד על המשטרה. השר הממונה יכול לקבוע את זהות המפכ"ל בכפוף לאישור הממשלה וכן להורות על הקמת יחידות, אגפים ולאשר מינויים מדרגת סגן-ניצב ומעלה, אך אינו מוסמך להורות על מבצעים, חקירות ומהלכים פנים-ארגוניים. במצב כזה, אם ירצה בן-גביר לשמר את התמיכה הציבורית לה זוכה על סמך סוגיות חוסר המשילות, אולי יעדיף לוותר על תפקיד השר לבטחון הפנים, ולהשאר בתור מי שמוחה נגדו.
