ממשלת נתניהו החמישית העתידה לקום, ממשלת ישראל ה־37, תתנהל מטבע הדברים תחת השפעה חרדית כבדה. קרוב לשליש מחברי הקואליציה הצפויה יהיו חברי הכנסת של ש"ס ויהדות התורה, והם יבקשו בוודאי לעצב את מדיניותה גם בהתאם להשקפת עולמם. אך על אף המציאות המסתמנת, מפלגת הציונות הדתית אינה יכולה לזנוח לחלוטין את העיסוק בנושאי דת ומדינה ובעתידם של שירותי הדת במדינת ישראל. יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' יודע היטב שבוחריו רוצים לראות אותו פועל בנושא, ועליו לנצל לשם כך את הכוח הפוליטי הניכר שהבוחר הציוני־דתי נתן בידיו.
רבים ממצביעי מפלגת הציונות הדתית אינם חרד"לים. סמוטריץ' הבטיח להיות בית גם עבורם, והם מצידם האמינו לו והצביעו למפלגתו. כעת עליו לפרוע את השטר. רק מפלגה ציונית־דתית תוכל לטפל ברצינות בנושאי הדת במדינה ולהוביל את התיקון הדרוש. מורשת השר לשעבר מתן כהנא סובלת אומנם מיחסי ציבור גרועים, אך ראוי גם להודות על האמת: מרבית העשייה שלו במשרד לשירותי הדת הייתה מבורכת, בייחוד במקומות שלא הגיעו לכותרות. למשל, הרפורמה בבחירת רבני הערים, שפתחה את האפשרות למנות רבנים בעשרות רשויות מקומיות בישראל שאין בהן כיום רב מכהן. אלה הן כמה מהערים הגדולות ביותר במדינה – כולל תל־אביב, חיפה, רמת־גן ועוד – וההשלכות על מצב שירותי הדת בהן בלתי נמנעות. רק מי שיחזיק בשליטה במשרד לשירותי הדת יוכל להמשיך את המהלך ולתקן את המעוות.
סוגיות נוספות שדורשות טיפול הן כמובן מצבו של מערך הכשרות, נוכח הרפורמה שכהנא החל ליישם אך לא זכה להשלים; בעיית הקבורה, שהולכת ומחריפה ודורשת טיפול עומק; מערך הגיור, הזקוק לניעור ודחיפה קדימה, גם אם לא ברוח הרפורמה שתכנן כהנא. ועוד לא אמרנו מילה על הבחירות לרבנים הראשיים, הצפויות להתקיים בעוד מעט יותר משנה.
אם סמוטריץ' יוותר מראש על התחומים הללו ויותיר את ההשפעה עליהם בידי ש"ס ויהדות התורה, הנזק יורגש במשך דורות. מפלגת הציונות הדתית חייבת להתעקש לקבל לידיה את תיק הדתות, כולל האחריות על בתי הדין הרבניים, וגם אם לא לקדנציה מלאה – לפחות ברוטציה. רק כך היא תוכל להפוך את השמירה על דמותה היהודית של המדינה מסיסמה לתוכנית עבודה ציונית־דתית אמיתית, המבטאת את רוחה של התנועה הרעיונית שהמפלגה מבקשת לייצג.
