יום ראשון, מרץ 9, 2025 | ט׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

ד"ר יהודה שלם

סגן יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן לאומי, חבר מערכת רבעון "האומה", ומחבר הספר "עוז לתמורה - עמוס עוז מכשף השבט"

אחרי חמש מערכות בחירות, דנה ויס אמרה סוף סוף את האמת

הבחירות הללו היו בין הסיפור הציוני לסיפור הישראלי, ומספרי הסיפור הציוני ניצחו. כעת, המשימה המרכזית שניצבת בפני ממשלת נתניהו החדשה היא להסיר את המועקה של חלוקת הארץ

"אנחנו חייבים לבוא עם סיפור ציוני, סיפור ישראלי חדש שמכניס את כולם…" זהו קטע מתוך הנאום לאומה שנשאה מגישת החדשות דנה ויס בתוכניתה השבוע. מהו בדיוק "הסיפור הישראלי"? לא ברור. האם מדובר על המכנה המשותף לאחמד טיבי, לסמי אבו שחאדה וליאיר לפיד, הנושאים את אותה תעודת זהות. או שאולי זהו "הטוב המשותף", שמאחד את המצביעים שלהם המתגוררים ברחוב הנשמות הטהורות. 

התיקון שערכה ויס בדבריה, מ"סיפור ציוני" ל"סיפור ישראלי", מגלם בתוכו את מהות הבחירות שהתקיימו בישראל. רוצה לומר – הבחירות היו בין הציונים לישראלים. הציונים ניצחו. הישראלים, אלו השואפים ל-"startup nation כל אזרחיה", כהגדרתה של ויס, הפסידו. אחרי חמש מערכות בחירות, שבהן הסתתרו הישראלים מאחורי הסיסמה הבזויה והמפלגת "רק לא ביבי", דנה קמה ואמרה בקול ובלי משים את האמת.  

את ההבדל בין הגישות, הישראלית מול הציונית, אפשר להגדיר בדבריו של מנחם אוסישקין על הצעת החלוקה של ועדת פיל מ-1937. "זוהי עכשיו בשבילי שאלה מכרעת לגבי כל עתידנו… מפני שהמילים 'מדינת היהודים' לא התכוונו לאיזו טריטוריה מופשטת, כי אם לארץ המיועדת לנו בגבולותיה ההיסטוריים. ואילו מדינה יהודית, שמוציאים מתוכה את החלק הארי של ארצנו, את ירושלים עיר הבירה, את חברון עיר האבות, את כל המקומות הקדושים לנו מדורי דורות – זו אינה מדינה יהודית אלא קריקטורה מדינית". 

***

במהלך מערכת הבחירות זעק המחנה הלאומי על כך שהמאבק הוא על צביונה היהודי של המדינה. התיקון ה"קטן" הזה, מ"סיפור ציוני" ל"סיפור ישראלי", הראה שלא הייתה זו אזעקת שווא. תסריטי האימה, שמפיצים מחברי ה"סיפור הישראלי", על העתיד החשוך שמצפה למדינה מהממשלה החדשה, נובעים מהסלידה מהיהדות המובילה לרתיעה מהציונות. 

בדברים שאמר אוסישקין לפני שמונים וחמש שנה טמונה המחלוקת בין המנצחים למפסידים בבחירות. המנצחים רואים בחבלי המולדת ששוחררו במלחמת ששת הימים את "החלק הארי של ארצנו", ואילו המפסידים רואים בהם נטל. נטל כלכלי בעיקר, המעכב את התפתחות ה-startup nation. היום גם במים הכלכליים הם רואים נטל. אולי זה בגלל שהכלכלה טובה ל"סיפור הציוני". 

על המחנה הלאומי מוטלת עתה אחריות כבדה והוא נושא בה לבדו. אין לו שותפים לדרך בקרב ה"ישראלים". את משימתו ניתן לסכם בדבריו של אוסישקין: "כעת אני מעוניין בהצלת כבוד האומה, שהיא תתנגד באופן חריף ביותר לכל צורה של חלוקת הארץ. בהסכמתנו שלנו אנחנו מאבדים את אומץ רוחה של האומה, את כבוד האומה ותקוות האומה גם יחד. אפילו חרב חדה מונחת עלך צווארנו – לא נתייאש ונמשיך את המלחמה עד הניצחון, עד שהמועקה של חלוקת הארץ תחלוף כליל". 

זוהי המשימה המרכזית שניצבת בפני ממשלת נתניהו החדשה. להסיר את המועקה של חלוקת הארץ. שרעיון העוועים הזה יחלוף כליל. הדרך אל המטרה הזו עוברת ביצירת לגיטימציה, מחדש, ל"סיפור הציוני", והדגשת הסכנות הטמונות בהמשך כתיבת הרומן הדיסטופי "הסיפור הישראלי".

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.